את מחייכת אלי.
כמו אומרת "זה בסדר".

ואני יושבת ושותקת.

מביטה בך ברוך וחמלה,
כי כה שבירה את,
כל  כך עדינה.
רוצה לנחם אותך,
ללטף את ראש השיבה,
אך ידיי קפואות.
וליבי זעקה.
רואה אותך כואבת,
בדידותך כה קשה,
ורוצה ללחוש לך מילות אהבה.

אך מביטה בך ושותקת,

כי מעולם לא ידעתי אחרת.