על כל חלום אחד חדש, אני מוותרת על שניים ישנים. על כל אדם חדש שאני פוגשת, אני נזכרת בשניים אחרים שלא פגשתי מזמן. בכל פינת רחוב שאני עוברת בה, אני תמיד מקווה שבצד השני יהיה משהו מרגש, משהו מפתיע, מישהו שלא פגשתי מזמן, חנות חדשה שתפתה אותי להיכנס ולהתפעם מהסדר והריח המשכר של הסחורה החדשה. בכל יום שמתחיל אני מקווה שהיום יקרה לי משהו טוב, כמו בהורוסקופ שתמיד כותבים שהשבוע נכיר אנשים חדשים שירגשו אותנו, או שנקבל כסף ממקור לא צפוי, כל שבוע כותבים הבטחות שבדרך כלל לא מתקיימות. אני חושבת על האופטימיות שהיא חברה טובה של כולנו, אני חושבת עליה וחושדת בה שלפעמים היא קורצת בעין אחת כאילו אומרת "סתם, צחקתי.. זה לא באמת יקרה, אבל היה שווה לראות את הפרצוף שלך כשהתאכזבת שוב.." מחייכת ומפנה מבט לקורבן הבא. אופטימיות יקרה, באמת שאת לא צריכה להתאמץ כל כל להרשים אותנו כשאת באמת עושה משהו, כשאת מרימה את הכפפה וצצה לך מבין כל האכזבות. כשאני נושמת אוויר נקי, אני נפעמת, כשעובר יום שסך הכל לא קרו בו דברים רעים- אני נפעמת, כשאני אוכלת משהו שמאוד מאוד טעים לי- גם אז אני נפעמת, כן כן, כל פעם מחדש. ואת באה לביקור אצלי כל יום, שלא תחשבי שלא הרגשתי, אבל תדעי לך, שיש ימים שגם אם את דופקת בדלת וגם אם את שורטת ציפורנייך על חלוני מהזכוכית הדקה, גם אז אני לא שומעת אותך. יש ימים שאני מכונסת בתוך עצמי ואני כועסת, ואני לא רוצה לשמוע שום דבר חיובי כי הכל נראה לי שקר אחד גדול. יש ימים כאלה, שאף אחד לא יכול להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון, כי פשוט הנשמה קבורה מתחת להרים של אכזבה ועצב, כי בפעם האחרונה שצצת לביקור אופטימיות אהובה שלי, הבטחת הבטחות שלא התכוונת לקיים. אבל אני לא כועסת עלייך גם בימים העצובים האלה, כי אני יודעת שבהרבה מהמיקרים הכל תלוי בי. אני הסופרמן של עצמי, אני אמורה להרים מעל הראש בלי להניד עפעף מכונית גדולה של תשובות שליליות או חוסר תגובה, להסיט מהמסלול אל השמש מטוס גדול של חוסר הצלחה כלכלית, אני אמורה לנשוב אל מול אש גדולה של עלבונות אוויר קר של אמונה עצמית. בכל רגע נתון אני מקווה, בכל רגע נתון אני מחכה לך שתצוצי שוב, שתבואי לביקור גם הלילה אל החלומות שלי. לפעמים אני שוכחת לפני השינה לדבר איתך, לקרוא לך שתבואי לפחות להציץ באיזה חלום של פחד שלי, שאני אזכור כשאתעורר את החלק היפה של החלום המפחיד, איך התגברתי בכל הכוח שהיה בי על משהו שעצר את נשמתי ולקח ממני רגע אחד של אמונה. הלילה אני אומר לך שאני מצפה לך בכליון עיניים, אני הולכת לישון ונותנת לך רשות מלאה להשתלט לי על החלומות. שימי בי חלום חדש, שימי בי אמת, שימי בתוך ליבי שמחה ורצון להיות טובה בעיקר אל עצמי. אופטימיות יקרה- במיוחד ברגעים שקשה לי, אז אני אוהבת אותך הכי הרבה.  שברת את ליבי להיום, אבל אני מאמינה שתבואי שוב. תפתיעי אותי, לא צריך להתקשר קודם ולא צריך פרחים.