הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
אורי_ניסן_גנסין__הצידה

אורי ניסן גנסין / הצידה


מוטיב התלישות בסיפור
מוטיב התלישות בסיפור "הצידה" מאת אורי ניסן גנסין.

הגיבור הגנסיני חגזר, משכיל ובעל אמביציות גבוהות, אך אימפוטנט אינטלקטואלי וכמעט שאינו מצליח לעשות דבר לממוש חלומותיו. "ישב עת רבה אל השולחן ולחיו על כפיו ושפתיו בין שיניו. שלא כדבורה בארון ויעקב שטינברג אופינית לו כתיבה בזרם התודעה . מובלט "הזמן הפנימי" מעל הזמן החיצוני.
במרכזו המונולוג הפנימי. הראות נסוגה מפעם לפעם באמצעות תהליכי  תודעה של הגיבור אל זמנים ומקומות אחרים . מילה , או פרט בנוף מעבירים את הגיבור בזרם תודעתי לעולם הזוי בעתיד, או זכרונות העבר.
דמות הגיבור דקדנטית , תלושה ונהליסטית, חסרת יציבות ומאחז בחיים "לא אנשים שכמותו מסוגלים , שתהיה להם בכלל איזו
אחיזה כלשהי בחיים".
טפוסי לו ניידות , ארעיות ועצבנות מחד "תנועותיו נעשו קודחות ונחפזות וקצת גרויות".
חוסר אונים , פאסיביות ואפאטיות מאידך "אפרים נשאר מוטל יחידי תחת אחד השיחים שבשפת הנחל" ("אצל").
הגיבור נמצא בתהליך ירידה תמידי . מודעתו העצמית למצבו עולה  בהדרגה ככל שהוא  מתמיד ביררידה "כל מי שאין לו הכשארון
לתקן את חייו, אין לו שום כשרוןוהוא לא יצלח לשום דבר".
שלטת בתודעתו תחושת אובדן וקינה על עולם הילדות שאיננה עוד וגעגוע חסר תוחלת לעולם אגדה קסום. ,וצר היה ללבו צר משום שכבר היה ברור כיום שימי הילדות הפורים חלפו בכדי ופרחי הלב בלבלובם נבלו ושוב לא ישובו לפרוח. ("אצל")
חגזר הוא  מורה, משכיל לכאורה וחוקר ספרות, אך לא צלח בעבודתו הרוחנית.
עוסק בהוראה "ארבעה תלמידים היו לו...והתלמיד החמישי , אשר הוכרח לקחת".
בז בעצם ללימודים "הלימודים הצנומים , האוכלים את בשר הילדים...ומוצצים את ליחם ולשדם  בעודם באביב ימי שחרותם.
כותב ביקורת ספרותית בצפיה להתפרסם " היה הולך ונדפס באחד העיתונים מאמרו הגדול על הספרות היפה העברית".
עיקרה פלגיט ספרותי. ,שעקרו שפעת ציטוטים ממחברים שונים".
המוטיבציה לכתיבה חומרית "והיה ממהר בהכנת מאמרו השני בשביל שיקבל אחרי כן את משכורתו בעד שניהם יחד".
עסקן פעיל בתחומו "היה טרוד כל ימות הקיץ בייסוד אגודה ספרותית", אך גם בזאת כשל.
האגוה הספותית החביבה עליו....מצבה היה רופף מאד בימים ההם".
ימרותיו גבוהות "במאמרו זה אמור להראות באצבע, סוף סוף, על כל אןתם הדברים המעסיקים עתה את מיטב צעיררי העם והספרות עוברת עליהם בשתיקה".
השגיו מסתכמים בכמה "קטעים שונים מהרהורי לבו".
המתח הנוצר בין  הצפיה לגדולות וחוסר הגשתה ארוני עד גרוטסקה.  ,לאחרונה התחיל עטו פולט אותיות עקומות ורועדות..
חולניות עד כדי הקאה".
גם הבורלק וגם כרמל , דמויות החיקוי אינם אנשי רוח כלל. עברו של הבורלקמפוקפק. "שתיות וג'אנדרמים....היסטוריה לוטה בערפל....יריה ב]פפרדס אפל" . ובהתנהגותו "יושב ישיבת שיכורים... והבל של יין שרוף היה נודף מפיו"
חגזר מדמה עצמן ל"תולעת מעובה ומתבוססת ברפש , בדומה לו הבורלק חש, למרות אוירת הליצנות השקררויה סביבי "כי תולעים זוחלים ברפש ןחיים בו".
גם כרמל מחפש אחר תענוגות ופרנסה ,צורה נאה, נשים נאות ואם אפשר שנים שלושה תלמידים ח- חה!"
עסוקיו  כלל לא רוחניים  ,היה שוכב על יצועו.... ומוצץ בעצלתיים את הפפירוסה שלו" .
רוזה מכנה אותם "משכילי העיר הנידחת" ומאניה קוראת בלעג "משכילים!".
התלישות מהמשפחה , המוצא והמסורת .
באמצעות שמחה בר , אנחנו  למדים פרטים על חיו בעבר. בן למשפחה מסורתית, שורשית ומכובדתומיוחד מצין את דודן ר'
שמואלקה המהליבי. הערותיו של ר' בר ממחישות את הניתוק .
"כי כנראה לא היה רבי שמואלקה המהליבי רוה נחת מבו אחחיו זה, אלמלא היה עתה בחיים"
התליישות החברתית .
בתחילה חש חגזר ניכור וזרות לסביבתו החברתית, הנובעת מאופיו המופנם והתלוש.
בקוריו בבית היפה והטיולים המשותפים בטבע , נוןבעים מהצצורך למצוא מפלט ממצוקתו הנפשית.
אין הוא הואמתערה בחבורה, אלא צופה בבה מהצד. "אנשים אלו גם יחד זרים לו לגמרי.
כאן משתמש גנסין בלשון רבים - להם, אותם , הם ובלשון מכלילה : כל , גם יחד, לגמרי והכל כדי להדגיש מגמה זו בתאור.
בטויי צחוק וגיחוך: צהלת הצחוק, גחוכם, הלצותיה הארסיות, צחוק, צחוק לעג.
ובטוי מימיקה : פניה הזדונים "פניה...שעיניה מזכירות לו לרגע את החתול האפור".
תלישות ארוטית.
נוקט עמדה מכלילה זרות, נגד הנשים לא רק מבחינה חוששנית אלא מהבחינה הרגשית.
"כי בכלל לא נשמת האשה מגילה סתומה לו לגמרי"
"הנה כל עולם הנשים אינם אלא אישה אחת גדולה".
אפרים מודע לקשיו, אך לא מוצא להם תקנה. "שגיעה אחת גדולה, שאין לה כל תקנה".
דמות האישה מצטיירת גדולה ומאימת, פילו תאור הנוף האנושי סתמי. הנשים מתוארות  גבוהות ורחבות, גורפות את החוטם
ומקנחות אותם בגבות כפותיהן".
האישה מתוארת כדמות חיתית "שם נבח לקראתם כלב גדול, אסור בשרשרת וחרקה חזירה שמנה,,,ויצאה לקראתם איכרה אחת גבוהה ושזופה ומזוהמת וקצה סינרה , הבהיק מחמת זוהמה, תקוע באזורה".
גם העלמות העדינות והיפות מתוארות בתוקפנותן "פתאום התחלחל לקול המשונהשל צחוקה"
ליגלגה עליו רוזה באיזה ארס משונה".
"פניה הזדונים של מאניה", שתארה קודם לכן  ב"פניה טהורים" , " גזרו את ליבו והעליבוהו".
"והיה חושב, כי היא איננה כלל יפפה....הפנים ...גאים ואולתושורטת".
יחסו של חגזר אינו מאפשר את הקרבה.
...."צרה מהכיל גם את כפה וגם את כפו יחד".
"פעם שאל את מאיה לחלומותיה ומיהו אוןתו המאושר החי בהם ...והיא החזירה לו בקול קשה... בכל אופן לא אתה והדומה לך",
חנה הלר בדמותה האנטגוניסטית לשלוש האחיות דוחה בחיצוניותה ובאשיותה.
חגזר לאחר שהתאכזב מרוזה ומאניה " מצא כי חנה הלר , דוקא היא המושכת אותו...והתחיל ליבו להגיד לו כי היא חביבה למדי... כי דקא בנערות שכמותה יש הרבה מן האשה".
הזיותיו הארוטיות חולניות.
,אידה לא תתרצה לשבת על ברכיו ולהניח את ראשה החביב על חזיהו...והושב ייושיבנה בחוזקה, אז תכנע ותירגע על חזהו כרחל נאלמה".
אך חנה לא סרבה להזמנתו של חגזר. אך כל השגיו באחיזת ימינה ושערותיה בלבד , אפילו לא נשיקה.
"והיא ניצבה והביטה אליו ברגע תןכחה, אבל הוא כבר ראה עמו מנצח וחוגג כביכול. ויהימהלך על ידה וחוגג את נצחונו".
זהו  תאור אירוני עד גרוטסקה של המימווש הארוטי הכושל.
תלישות מהחיים.
בחגזר חלה התדרדרות פיזית ונפשית , "קולו רחש יסורים גרויים...יאוש,".
חלומותיו הופכים אובססיה "והיה רוצע את אזנו זמזוםם עקשני וגרוי" המטרידיפ אותו ללא הרף ואת מוחו המחשבה עד כדי טירוף.מצוקתו מעיקה "והיה מבלבל את מוחו המחשבה"צ "והיה  הדבר מתחיל קוסס את ליבו".
מתיסר וגונח ,ויתנפל בגניחות יסורים על מיטתו ושכב עת רבה כשהוא גונח,. ,גניחה חולנית כרויה" ,"חוזר הביתה וגונח".
חש ניכור וזרות לעצמו ולסבי דמויו העצמי שלילי  ,כי לא אנשים שכמותו מסוגלים לקחת מאת נהחיים, אפילו מה שהם בעצמם מושיטים להם"
ארעיות בחלופי הזמן והעונה יוצצרים מבנה מעגלי. "הוא מיחל ליום מחר" ,והיה מיחל לתקופת  החורף הבאה, למועד הלימודים הבא" תחילת האביב, הסציו , החורף ושוב אביב וימי הפסח . מעין מעגל אנאלוגי למצב נפשי סגור , ללא מוצא.
מקורות:
גנסין, אורי ניסן , הצדה, ירושלים : יחדיו, תשל"ח 1977 , ע' 12-37 .

"כל הזכויות שמורות לאילנה בר-שלום"



 


מה דעתך על אורי ניסן גנסין / הצידה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה