אם תסתובב ברחוב ותשאל את העוברים ושבים 'מהו הזמן הרגוע ביותר במהלך יומכם', הם ישיבו לך ללא ספק 'זמן השינה', ואכן, בזמן השינה גופנו נח מעמל היום הגופני והנפשי, וצובר אנרגיות לקראת עוד יום חדש העומד בפתח, אבל מהי תנוחת השכיבה המועדפת, והאם יתכן שבשכיבתנו אנו מזיקים לגוף יותר מאשר עוזרים לו?
רבי משה בן מיימון, המכונה הרמב"ם, שהיה רופאו האישי של צ'לאח א-דין, או לכל הפחות שימש כאחד מרופאי החצר, והיה מלבד היותו רופא גם מדען, פילוסוף, חוקר ומנהיג. בספרו היד החזקה הוא כותב כך:
"לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו, בתחלת הלילה על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין".
עיקרה של הפיסקה לא לישון על הבטן או על הגב, אינה נובעת, על פניו, מהעדפה רפואית, אלא כעצה לשמירת כבוד של הישן: בשכיבה על הגב - כלשונו של פרשן המקרא רבי שלמה יצחקי (רש"י) "שמא יתקשה אברו בתוך שינתו ונראה לרבים, והוא דרך גנאי", ובשכיבה על הבטן - כלשון אחד הפרשנים "נראה שוכב כדרך משמש מיטתו".
אבל הסברים אלו לא מספיקים להסברת המשך דבריו של הרמב"ם, לפיהם על הישן לישון 'בתחלת הלילה על צד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין', כאן כבר פונה הרמב"ם מהפן ההלכתי של השינה ופונה אל הפן המדעי-רפואי, מהו אם כן ההסבר הרפואי לדבריו של הרמב"ם.
בתהליך העיכול ישנם שני שלבים כאשר בשלב הראשון מתעכל האוכל בקיבה ולאחר מכן פונה אל הכבד, מאחר שפעילות מוגברת של אבר כלשהוא דורשת הזרמה מואצת של דם מהלב לאותו האבר, ומאחר שכח המשיכה מסייע לגוף בהזרמת הדם לאברים, מייעץ הרמב"ם להתחיל את שנת הליל על צד שמאל ובכך לסייע להזרמת הדם לקיבה הנמצאת בצד שמאל, ובהמשך השינה להתהפך על צד ימין ולסייע להזרמת הדם אל הכבד, כאשר הדם יזרום בחופשיות יתאמץ הגוף פחות ושינתו של האדם תשתפר לאין ערוך.
אז אם בן או בת הזוג שלכם תתפלא לראות אותכם מקיצים בשלוש בלילה לצלילי השעון המעורר וממשיכים לישון על צדכם השני, תפנו אותה אל המאמר הזה, שיתעוררו גם הם.
נ.ב. המאמר אינו נוגע לילדים ותינוקות, ואין לסמוך על הנאמר בו בכל גיל שהוא.