להכין את הילד. זה הוא חוק ברזל. אין להביא חברים בהפתעה הביתה והילד דורש הכנה מוקדמת, לדעת שבקרוב יגיע אליו חבר/ה הביתה, מה שאומר שיגעו לו במשחקים, שהוא יצטרך לשתף, לשחק ביחד. לילדים הספייס שלהם חשוב להם ביותר ואבוי למי שיפלוש לשם ללא רשות. לא אחת בתי לא מרשה לחברותיה לשחק במשחקים שלה וכך גם קורה כשהיא מגיעה לבתים אחרים שבהם הילדה המארחת מסרבת לתת לה לשחק במשחקים שלה.

מה שמעביר אותנו לחוק השני והוא לשתף. כל דבר ביחד, כמובן שמותר לשחק גם לבד אבל אם כבר באים חברים שהילד ביקש להזמין רצוי שידע מראש שיהיה עליו לשתף את המשחקים שלו. אני נוהגת להסביר לבתי שכל המשחקים בבית הם שלה והילדה שתגיע לשחק איתה רק תשחק איתם קצת אבל היא לא לוקחת אותם הביתה. כשבתי לא רוצה לשתף, משתדלים להעביר לילד האורח להציע לו במשחק אחר.

הפעלה משותפת. משחק חופשי הוא נהדר כשהבנות מגלות את המשחקים בחדר אבל גם גורר איתו בלאגן שלא רק גורם לי להיות זו שמסדרת הכל בסוף אלא גם מאבד פוקוס במפגש החברים. חשוב להוציא משחק אחד שהילדים יישחקו ביחד.

איזה משחקים?  לאמהות שלא מפחדות מלכלוך גואש הוא פתרון נהדר. ילדים מאוד אוהבים צבעים, לצייר ולצבוע ולהביא את היצירתיות שלהם אם רק נאפשר להם. גואש/צבעי מים/פנדה הם כלים נהדרים.

מה צריך? בריסטולים, מכחולים,צבעים. אני נוהגת לשים לכל ילדה בצלחת אישית קצת מכל צבע. ניתן גם לשים צלחת צבעים אחת אך כאן ניתן לצפות ריב על הצבעים שלא כל אחד יסכים לשתף. צלחת נפרדת לכל ילד היא מתכון בטוח, לאחר שהשניים משתפים פעולה וצובעים יחד, במפגש אחר אפשר לנסות צלחת צבעים משותפת אחת.

משחקי קופסה קלפים, להדביק מדבקות, לוטו צבעים/ חיות/ דמויות אחרות יכולות להיות משחק נהדר שיימשך לכל היותר 15 דקות של אינטראקציה משותפת.

בצק /פלסטלינה : כיום נמכרות ערכות בצק, וילדים כאמור מאוד אוהבים ללוש ולהרגיש וגם זו אפשרות נהדרת להביע יצירתיות והנאה גדולה מאוד לילדים. חשוב לסגור את הבצק בקופסה אטומה אחרת הוא מתייבש מהר מאוד ולא ניתן לשחק בו שוב.

אפשרויות נוספות הן תחפושות, הצגת תאטרון משותפת או הקראת סיפור.

אוכל. אמהות והורים בכלל מאוד אוהבים לתת לילד הרגשה של שפע שיש הכל וכשמגיעים חברים נפתח בר ממתקים, הילדים נהנים מאוד משלל ההפתעות שההורים מעמיסים לילדים בנוסף לשתייה הממותקת אך כשמגיע זמן ארוחת הערב, הילדים משתעממים, בורחים מהשולחן, אפס קלוריות והכל נזרק לפח וחבל.
לאחר כמה וכמה מפגשים שבהם בתי הביאה חברות לא הצעתי לילדות שום חטיף או ממתק אלא רק לאחר שסיימו לשחק, אכלו ארוחת ערב ואז קיבלו חטיף או ממתק לקינוח שנהנו לשבת יחדיו. שתייה ממותקת איננה חלק מהתפריט בביתנו אך כשניסיתי להציע לחברותיה של בתי מים והן סרבו בתוקף קניתי סירופ ויטמינצ'יק שיהיה בבית שאותו הן אוהבות לשתות.

מה להכין לאכול? לכן על בטוח. טוסט עם ירקות בצד, פיצה, ספגטי עם שניצלים, אורז עם עוף בגריל, חביתה. כל אלה הולכים. כשבאים חברים זה לא הזמן להפגין כישורי בישול מופגנים, אוכל פשוט ומוכר יעשה את העבודה וישביע את הילדים.

פרידה. לפני שמפגש החברים מסתיים, חשוב ללמד את הילדים שאת כל המשחקים בחזרה למקום מסדרים. זה לא התפקיד של אמא ואבא שיעבדו אחר כך מספיק קשה לנקות את הגואש מהקירות. גם אם לא מסדרים הכל, חשוב להראות לילד אחריות  שאם משחקים במשחק חלק מהעניין גם להחזיר אותו למקום.

 

הדברים הקטנים: אם משחקים במשחק שעלולים להתלכך, כדאי להוריד את הבגדים ולשים לילדים חולצות פשוטות יותר / ללא חולצות בכלל. או להלביש בשקיות ניילון שמשמשים בתור סינר נהדר.
ילד שמגיע לביקור ראשון חשוב שירגיש בנוח. כדאי לערוך לו סיור: להראות את החדר של הילד, היכן השירותים ולהציע לו לשתות. תחושת בטחון והרגשת אירוח נעימה זה בראש ובראשונה!

בילוי נעים!