אישיות או פוזה?

שלום אורח התחבר / הרשם

לוח הבקרה הודעות יצירת מאמר

משפחה

הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!

אישיות או פוזה?

רגע לפני פורים... ראוי להיזכר כמה פוזות ותחפושות עוטים/ות לדאבוני מרבית בני האדם כל השנה. לפעמים מתחת למעטה המשדר נעימות מסתתרת דמות אחרת פחות נעימה בלשון המעטה... מי יתן ונדע לזהות בזמן את ה"פוזה" המוצגת מולנו ונהיה מסוגלים ל"קלפה" ולהבחין מי היא הדמות באמת.

                           אישיות או פוזה?                     27/2/14

לפעמים בלילות רחוקים משינה                    כך דמותן מאבדות הן ברק ראשוני
עת הלב פועם בנעימות אחרות,                    וחיבה מתחלפת בכאב חד וחודר,
צצה לפתע הברקת - תובנת בינה                 כשמבט קפוא מגלה את השוני
טעמה מתוק - כדבש הבשלת הפירות.          מותיר המביט - מאוכזב וקודר.

שוב פתאום בוהקת לה ההבנה                    לא נותר עוד יותר - מקום לְטָעוּת
כזו שתדיר לא מעניקים לה חשיבוּת,            אי אפשר שוב לחיות - באותה האשליה,
כיצד הפזל מסביב הולך ונבנה                     בזמן שהפוזה מוסרת - נעלמת הרֵעוּת
וכל עקום מתחבר לתמונה - בלי עיוות.          באחת נקטע חבל הטבור - מהשִלְיה.

האם באמת זהו זמן של מחדל                     ושוב במבט מפוכח על תמונת אתמול
כזה שמעיד על אופיה של תמונה?               מתבונן בשנית ובידיו - "כְּלִי התובנה",
או שמא חמור עוד יותר הסקנדל                  לשיכוך כאב הנפש - לא מועיל אקמול
בהיעדרה של אופטימיות או אמונה?!           רק הפנמת וקבלת המציאות הנבונה.

מתחלפות הדמויות בצילו של אדם               לו ראיתי זאת מזמן - מקונן המתבונן
כעונות השנה אשר תדיר משתנות,               עת הפוזה היתה כלי שרת - של הדמות,
כחומקות הן בלאט מאחיזת ידם                   האם הכאב היה פג אילו הייתי מתגונן?
של דמויות המחליפות צורה וכֻּתֳּנוֹת.             או שמא רק היה מקדים את העימות?!

לכשנביט בהן מרחוק בלי ריגוש                   לכן איישיר מבט קדימה - לעבר פזל עתידי
ואת שאט הנפש נדחה בינתיים,                   אלמד מהר איך לזהות כל מסיכה מעודנת,
נגלה בעוצמה - היבט של חידוש                  אבחן היטב ואשמר לכשתעמוד דמות לצידי
כזה שמתגלה אט אט בעצלתיים.                 האם באמת ובתמים - כמוני היא רוטנת?!

כיצד כזיקית המחליפה עור או גוון                כך אזכור ולא אשכח בכל ימי חלדי
נעמדות לפתע דמויות - קסומות בעבר,         את הדמויות אשר חלפו - כמו דפי הספר,
מעורטלות הן מלבושן הצח - מכיוון               כי מילותי הן יצירה - החשובה לי "כְּיַ‎‏לְדִי"
שתחפושת עטו הן הרי - זה מכבר...            שוב אשוב לחרוז בדמע - במילות השפר.


                                                             שם המחבר: רוני בן יהודה                         כל הזכויות שמורות ©

מאמר זה טרם דורג

מרתקמענייןנחמדסבירגרוע

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• עולם ומלואו ראיתי בך צבע. יופי. קסם. איש. חברות.
0 10/04/2015 | evgicohen

• FOREVER ME החברה שלנו היא חברה צבועה, שקרני, דו פרצופית ורמאית....
0 12/07/2020 | pretty_girl

מה דעתך על אישיות או פוזה? ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל