מקורות ומשמעות
חיבור תפילת ה"אנא בכח" מיוחס לתנא ר' נחוניא בן הקנה, שלו גם יוחס 'ספר הקנה', אחד מספרי הקבלה הקדומים ביותר (המאה ה-1 לסה"נ). כמו הרבה תפילות בסידור התפילה, נקרא שם התפילה על שם המילים הראשונות שלה. בתפילה חשובה זו שבעה פסוקים וחותם אותה פסוק שמיני "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". תפילה זו מופיעה בכל סידורי התפילה העבריים בכמה מקומות:
א. בתחילת תפילת שחרית – בחלק שעוסק בקורבנות השחר
ב. בקבלת שבת, לפני מזמור "לכה דודי"
ג. בקריאת שמע שעל המיטה
ד. התפילות הנאמרות בזמן לוויית המת
כל אחד משבעת המשפטים בתפילת "אנא בכח" כולל שש מלים, ראשי התיבות של כל מילות התפילה מרכיבות את מה שידוע בחכמת הקבלה כ"שם בן מ"ב" – אחד משמות הבורא החשובים ביותר.
רבי נחוניא בן הקנה, כמו תנאים אחרים בתקופתו חרדו מן הבאות ומאובדן הידע והסודות השמורים עימם לדורות הבאים. זאת היתה הסיבה לכתיבת המשנה, הזוהר ולאחר מכן, התלמוד. תפילת ה"אנא בכח" היתה דרך יעילה להצפין את שם בן מ"ב במקום הבולט ביותר, תפילות הסידור. עד היום, מעטים יודעים את סוד התפילה.
צירוף ראשי התיבות של כל אחד משבעת הפסוקים מופיע, בסידורים רבים, לצד הפסוק ('אב"ג ית"ץ' לצד הפסוק הראשון, וכן הלאה). על פי ספר הזוהר, יש לקרוא את מילות הפסוקים בזוגות ולכוון על ראשי התיבות בזוגות גם כן. זאת משום שכל צירוף של שש אותיות (ראשי תיבות הפסוק) מקביל לשש כנפי השרפים (לפי ישעיהו, ו', ב'), וכנפי השרפים מוצבות בזוגות. שכן עניינו של שם זה הוא, בעיקר, העליה לעולמות העליונים.