הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
אסיר_תודה

אסיר תודה


יום בחייו של אסיר (תודה...)
הוא עשה לי טובה!
אני חייב לו!

אין לי הגדרה אחרת. אני ממש אסיר. אין לי לאן לברוח, ומרגע שקיבלתי ממנו טובה אני אסיר לכל דבר. במלוא מובן המילה! אסיר!
וכשלרגע הוא חושב שאני מתחשב בעצמי מעט יותר ממה שאני מתחשב בו הוא מייד מזכיר לי ברמז עבה שאני חייב לו...
אוי ואבוי אם אני הולך להתחתן ואמא שלי ידעה על זה כמה דקות לפניו...
בקיצור... אסיר!

אני מרגיש מוגבל.
עם אזיקים כואבים על הידיים.
גם על הרגליים כמובן.
כלוא בצינוק מצחין לכל חיי, ועלול להיות נידון למוות בתליה, אם אעשה צעד קטן שלא ימצא חן בעיני הסוהר.


אני משער שכל אחד כמעט חווה את התחושות האלה לפחות פעם אחת בחייו.
אז כדאי שנדע:
אם אתה עושה טובה ומצפה לתמורה - לא עשית טובה!
עשית אולי עסק מגעיל...

טובה - כשמה כן היא. טובה.
היא צריכה לבוא מטוב לב.
לא עם אזיקים...

נהיה טובי לב.
ואם נעשה את זה באמת מטוב לב...
המוטבים ירגישו את זה ויחזירו לנו.
בלי שנבקש...
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על אסיר תודה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה