את החולצה הזו..
 
את החולצה הזו,
הכי אהבתי, שלבשת.
 
בחולצה הזו,
נראית זוהר וקורן ויפה וחם.
 
בחולצה הזו. אתמול.
אהבתי אותך מאוד.
 
הבטתי בך, חייכתי לך,
ורציתי מייד להסירה.
 
החמיאה לך. השובבה.
אבל זה לא מתאים אדום עם ירוק התרסת.
עניתי לך, תביט על עצמך.
 
ומיד קרבתי עצמי לך. מריחה את פניך.
מתכרבלת שם בשקע הצוואר שלך.
מסניפה כמה שיותר. סופגת אותך.
כמו הבד של אותה החולצה. שעוטף שם את גופך.
 
הבטת בי בחזרה, חייכת אליי.
שובב, בדיוק כמו שאני מכירה.
 
והחולצה לגופך.
רק לעוד שנייה.
 
(גלית אבגי- כהן, פברואר 2015).