בכלל, מאז שאנחנו אימא ואבא שעובדים מסביב לשעון הזמן שלנו נהיה יקר יותר, אנחנו מגלים כמה יעילים אנחנו יכולים להיות בכל דקה פנויה שיש לנו.

סופי השבוע בהם החצי משחק במחשב כל הסופ"ש ואני רואה את כל העונות של "הישרדות" האמרקאי כל כך רחוקים מאתנו. אז מה עושים בזמן הפנוי שיש לנו סוף סוף לעצמנו? בילוי זוגי.

יצאנו לארוחת ערב במסעדה, בקטנה, בילוי קליל שאפילו לא הזמנו מקום מראש. הגענו, התיישבנו.

התפריטים הוגשו לשולחנות, הורדנו מעילים והרצנו סיבוב בעיניים לראות מי עוד סועד במקום.

היו כמה זוגות עם ילדים קטנים שרצו והשתוללו, ההורים נראו מיואשים, אי אפשר לשבת ולאכול ככה ובטח לא לנהל שיחה כשהילדים מטפסים על הכתפיים והראש של אמא ואבא.

בשולחן אחר ישבו 4 מתבגרים: שני בנים ושתי בנות, הם נראו בגיל החטיבה, התקופה ההיא לפני שמתחיל הבלגאן של התיכון, זוכרים אותה? הם התחשבנו על מה שהזמינו, כל שקל יקר, אלה הדמי כיס שלהם.

בשולחן מולנו ישבו שתי סבתות על תה וקינוח שצדתי אותו בעיניים שלי והבטחתי לעצמי שבסוף הארוחה ארצה את הקינוח הזה.

משמאלנו היו ככל הנראה כמה אחים או בני דודים בארוחת ערב עם הסבתא. הלבוש המינימלי של הבנות זעזע אותי. השילוב יותר מידי מיני, גרביון צועק מידי, אודם אדום לוהט שלא הייתי חושבת ללבוש לארוחת ערב משפחתית. פשוט לא מתאים, אבל להן זה לא הפריע, הן כולם היו לבושות כך.

משמאלנו השולחן היה ריק.

ושם בצד בפינה ישבו בחור ובחורה, הוא קצת ישב רחוק ממנה, זה נראה כמו דייט, הם מדברים מרחוק עם הידיים, מסבירים משהו אחד על השני, מכירים אחד את השני. תקופת הדייטים, זוכרת אותה?

והנה, אנחנו. זוג הורים ללא הילדה, את התפריט אנחנו כבר מכירים ולא היה מקום להתלבטות, האוכל היה צפוי וטעים, השיחה שלנו זרמה. ועל מה מדברים זוג נשוי עם מוניטין די גבוה? על עצמנו כמובן ועל בתנו הקטנה שכל כך התרגלנו לנוכחות שלנו, כל כך חיכינו לקצת זמן שלנו ביחד והנה .. אנחנו לא מפסיקים לדבר עליה.

שוב נפל האסימון שזמננו כה יקר, הזמן שלנו לבד וכיצד ננצל אותו לטובה, כמה פרויקטים שאנחנו רוצים לעשות, הטיולים, העבודה, הלימודים...

אנחנו מוותרים על הקינוח וחוזרים ברגל, כמו שגם הגענו. ממשיכים בשיחה הטובה ובחיקויים של בתנו הקטנה, שוב חוזרים לנקודה של ההגשמה העצמית שלנו.

אנחנו חוזרים הביתה, אני פורשת למיטה, החצי דווקא נשאר ער. הוא עובד עד אמצע הלילה על הפרויקטים שדיברנו עליהם במסעדה, את חולמת על הבת שלך ומתקשרת לאמך לשאול לשלומה כשאת מתעוררת.

יש לך זמן פנוי בשבת בבוקר, בישלת כבר אתמול ואת הכביסה כבר עשית.

את מתגעגעת לביתך, את אימא, קשה לך להפריד, שגם לך מותר להיות לפעמים קצת לבד ולעשות דברים שהם רק בשבילך.