בין השקדיות..
===================
 
בין השקדיות, חמדתי את גופך.
שם במטע, הפשטתי אותך.
 
 פריט פריט, הסרתי ממך.
 
 לא נשארת חייב אתה.
אף פעם אני לא יכולה לנצח אותך.
 
 במצב השוויון הזה, שיצרת בשנייה,
נעמדנו שם, עירומים כמו אדם וחווה.  
בחלקה, שכולה פריחה ורודה.
שם, בנינו את גן העדן שלנו לשנייה.
 
התפוח שלי, שהבאתי איתי, נשאר בתיק.
זרוק שם, היכן שהוא ברכב שלך.
ובלי הפירות, החכמנו אחד בגופו של השנייה.
 
באמצע מעשה התאווה בנינו,
שנינו התפעלנו מיופי הבריאה.
 
ואז, אספת אותי אליך, אחרי הגמירה.
טעימה אמרת. טעים אתה, עניתי לך.
חיבקתי אותך,
כמו שתמיד אני אוהבת,
אחרי שאני רפויה מעונג הביאה איתך.
חיבקתי והרחתי והרחתי אותך,
כאילו היית עץ שקדייה בעצמך.
 
שם במטע, בין השקדיות, חמדתי וידעתי אותך. 
 
(גלית אבגי-כהן, פברואר 2015).