בוקר

אני מצייצת לפניהן. לפני הצפורים, כמובן. תוצאה של חינוך. חינכו אותי על אמרות כמו "שעת הבקר היא ביוקר" ו" כל המשכים ויוצא זהב הוא מוצא", אז אני משכימה ויוצאת - על אופניים או רגלית ומחפשת את המטמון. מטמון עדיין לא מצאתי. אבל ממשיכה לנסות..
ובעצם מצאתי - שעת בקר קרירה ונעימה, איילת השחר בשמים מלווה, עננים וזריחה, צבעי פריחה וריחה, ציוץ צפורים ושלוה.
זוהי שעת "ניקוי הראש" שלי - דנה ביני לבין עצמי בכל המצריך חשיבה...
אמי צדקה - כל המשכים ויוצא ... ממש אוצר!