תסמונת החלה אצל נשים בגיל 50 בקירוב, בה מפסיקה תופעת הו וסת .
אם במשך 6-12 חודשים רצופים אין לאישה יותר מחזור, הרי האבחון מצביע על כך שהגיעה גיל המעבר.

את תקופת גיל המעבר מחלקים ל-3:
פרימנופאוזה- התקופה הקודמת להפסקת הווסת.
מנופאוזה- תקופת גיל המעבר, הפסקת הווסת.
פוסטמנופאוזה- התקופה שלאחר הפסקת הוסת.
בתקופה ה"פרימנופאוזה" הביוץ אינו רגיל משום שהורמון המין הנשי, ה אסטרוגן מופרש באופן מופחת.

תהליך המנופאוזה נחשב בתרבות המערבית כמחלה ואילו בתרבויות אחרות נחשב כתהליך טבעי של הגוף.

התסמינים של תופעת גיל המעבר:
1. גלי חום בשל התרחבות כלי דם, מתרחשים אצל כ- 70% מהנשים.
2. כאבי ראש.
3. תופעת יובש בנרתיק.
4. תחושה של גפיים קרות.
5. דלקות החוזרות ונשנות בשלפוחית השתן, אצל כ- 15% מהנשים.
6. תופעת שיכחה.
7. קשיי ריכוז וחרדה.
8. חוסר שיווי משקל.
9. קשיי שינה ועייפות.

גלי חום כוללים:
תחושה של חום בפנים, חום באזור הכתפיים, גם בראש ובגב העליון ישנה תחושת חום המלווה בהזעה.
את תחושת החום מלווים לעיתים חרדה, עקצוץ בראש וסומק בלחיים.
הדופק מהיר וישנה הרגשת סחרור ודקירות בידיים.
היובש בנרתיק:
כשכמות הורמון האסטרוגן יורדת נעשית דופן הנרתיק דקה, הרירית מתייבשת ולכן קיום יחסי מין עלול להיות מלווה בכאב.

על מנת להקל על התחושות שתוארו רצוי לעסוק בפעילות גופנית, להימנע מעישון ולצרוך מזון דל כולסטרול ושומן.

הסיכונים הכרוכים בגיל המעבר:
בריחת סידן, מומלץ לצרוך הרבה סידן.
מחלות לבביות.
מחלות הקשורות בתהליך של התדרדרות בתפקוד השכלי (דמנציה).

הטיפול בתופעות הקשורות לגיל המעבר:
קיימים מספר דרכים לטיפול:
1. טיפול הורמונאלי.
2. טיפול תרופתי
3. טיפול ברפואה המשלימה.

הטיפול ההורמונאלי בא להחליף את ייצורו של הורמון האסטרוגן.
הבעיה בטיפול זה שהוא מגביר את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד וללקות בשבץ, לכן טיפול כז הנעשה רק במקרים קיצוניים.

תרופות הניתנות לנשים בגיל המעבר מבוססות על חיקוי הורמון האסטרוגן ובהן פמראל ורלוקסיפן.
תרופוה נוספת המסייעת לטפל בתופעת הדיכאון הנלווית כאמור היא סראפם (פרוזאק).

הטיפול ברפואה משלימה כולל:
אקופונטורה ושימוש בפורמולת צמחי מרפא.