סערה 

אני יושבת בביתי 
ובחוץ ססערה סערה לא רגילה,
סערה חזקה
אסור לצאת ממהבית ולאכול מה שיש
ובסערה וזאת אני לבד אין אחד שיחזיק לי את היד ויגיד 
״יהיה בסדר״..,
אתה לא פפה אתה שם 
ואני בדילמה עם לפתוח את הדלת בשבילך
הריי אכפת לך רק מעצמך 
אגוייסט
לפעמים חושבת שיהיה לי קשה בבלעדייך אבל חייתי בלעדייך חצי שנה עם הילדים ללבד עשית טובה שבאת לראות את הילדים שלך פעם במי יודע ממתי אז למה אני מתרגשת?
ממה בדיוק?
אתה הרי לא שווה את זה..,
המשפחה שלי לא אוהבת אותך ואני?
לא יודעת גם עם ובכלל...