חיות, פרא אדם אם אפשר לקרוא להם בני אדם, אין מקצת צלם אנוש, לקרוא להם בהמות עושה עוול לבהמות. מי אלה כל אותם מחבלים שמשוטטים ברחובות עם סכין מגואלת בדם? כמה רעים היו אליכם החיים בכדי ליטול חיים של אחר? וכמה ברגים זזו שם בפנים?
שטיילתי במדינות עולם שלישי ידעתי לא להסתובב עם תכשיטים, כסף ובכלל לשמור על צניעות כדי שלא ישדדו אותי במקרה הטוב ועל מנת לא לקבל אקדח לראש במקרה הרע. ומה פה בארץ שלי, בבית שלי מה פה? איפה אני אסתובב? להישאר בבית נטולת חיים? אפופת פחד? לחכות כמו פצצה מתקתקת לדיווח הבא?
אולי יגיע כבר מישהו עם ביצים שלא יפחד לגזור גזר דין מוות למחבלים, מה הם שונים מהנאצים שדנו אותם לזריקה הקטלנית ולכסא החשמלי?  הרי עוד מימי קדם ידוע הקם להורגך השכם להורגו.אז למה אנו מחכים?
הבעיה היא התדמית, איך נתפס בעולם? התשובה היא שאלה שם בארה"ב לא חיים פה את הפיגועים, האינתיפאדות, המלחמות, המבצעים וכוצ"ב (עד לשם הבא). אצלם יש עונש מוות לרוצחים, אנשים מסתובבים עם אקדחים וברק אובה שדופק פוזות לאינסטגרם, אז הם שיבקרו אותנו על מה ולמה? שראה"מ יתנהל לפי הקפריזות שלהם? פעם ידידי ישראל ופעם אויביה, והכל תלוי בנשיא שנשאר שם לקדנציה של 4 שנים, ומה לגבי עתיד המדינה וילדיה לעוד 20 שנה? הגיע הזמן שמישהו ייקח פיקוד ובמקום לשחק דוקים בהגנה נתחיל לקחת יוזמה פעילה בהתקפה ונתחיל עם גזר דין מוות למחבלים.
חוק כבוד האדם שהינו הבסיס האיתני נגד גזר דין מוות מדבר על כבוד לחיי אדם אבל אם למפלצת אין כבוד לחייה שלה ולחיי האחר אנחנו עדיין צריכים לשמר על כבוד חייה בשבילה? הרי הסטטיסטיקה מראה שפעם אחר פעם מחבל שמשתחרר חוזר לבצע טרור, ממש ניתן להשוות את המדינה לאישה מוכה שחוזרת על אותה הטעות. והאבסורד מכל, הדבר שהעלה בי תמהיה איפה אני גרה, צחוק לאיוולות השוררת פה מתחת לאף של כולנו, וכעס בלתי נדלה על "נציגי הציבור" הוא שעכשיו, רק עכשיו השרים שוללים מהמחבלים ביטוח לאומי, תושבות קבע ואוסרים על לבנות בית במקום בו הורידו בית של מחבל. אפשר בכלל להבין את גודל המחדל שהעניקו למחבל שביצע טרור ביטוח לאומי? שאני- משלמת המיסים- השתתפה בלשלם את הטיפול הרפואי לאחר ניסיון רצח כושל. הלם, שוק, כעס ובעיקר בושה. די, מספיק הגיע הזמן לעמוד על שתי הרגליים ולהראות לגוליית מי הוא דוד.