כולנו חווינו את התחושה הזאת. חלקנו עדיין חווים אותה. תחושה  חזקה, מפתה מאוד.
מולנו נמצא קינוח מתוק, מאכל אהוב או בקיצור- משהו טעים מאוד. מגרה.
ואז אנחנו נלחמים עם עצמינו- לאכול ?? לא לאכול!! לאכול? לא!!!
נלחמים  כל פעם מחדש. לפעמים מנצחים, ולפעמים.... האהבה מנצחת..

כי זה לא קל בכלל.
"מי שלא התמודד אי פעם עם הסיטואציה הזאת- שירים את היד."
מישו בקהל?? אף אחד. אף יד לא מורמת.
 
פעם חשבתי שלהיות גיבור זה לאכול רק קצת. רק טעימה קטנה.
עם השנים הבנתי שהקצת הופך להרבה מידי...
והגבורה האמיתית היא לא להושיט את היד בכלל..

אבל מה אני אגיד לכם? המלחמה הזאת לא תיגמר לעולם
תמיד נחזיק את עצמנו .יום אחר יום..
האהבה לאוכל חזקה מאיתנו.

תמיד נמשיך לאהוב..