דיבורים כמו חול.

כשהייתי יונת סמינר חסודה ותמימה,באחד ממסעותי בקו בניברקי טיפוסי ישבו להן ״הפאות הקדושות״ ודיברו,״את שומעת רייזל,היא כבר לא מה שהיתה,בת 22 ועדיין לא התחתנה,שמעתי שהיא בררנית,שמעתי שהיא תפרנית,שמעתי שהיא..כנראה ובטוח שיש לה בעיה.

בבית הכנסת חובשות הכובעים,אלו הנמנות בזרם הדתי לאומי,גם הן ישבו ופטפטו,על ההוא שירד,על ההוא שנשר,גם לו יש בעיה.

בבית קפה פרברי,יושבות להן שתי נשים מגונדרות מדברות על דה ועל אה ועל הילד של השכנה שברח להודו לטיול תרמילאים,הוריו רופאים בכירים,למד גם הוא רפואה,זנח,עזב,גידל שער ונסע להודו לחפש את עצמו.כמובן שגם לו יש בעיה.

הם ידברו תמיד,ימשיכו לדבר,העולם ניזון מכך,על ההוא,על ההיא,על כולם.

מעבירים ביקורת,רק לא על עצמם,אז פאות קדושות,חובשות כובעים ומגונדרות למינהן,

הנה אני בת 24,עוד לא התחתנתי ועוד אין לי ילדים,ולא אין לי בעיה,ברחתי גם אני לסוג של הודו קטן רק בארץ, מאושרת,חיה,ושמה פס על מה שאומרים.אז תעשו טובה רכלניות קדושות

ותפסיקו לדבר..

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• הפרט מול החברה האם קיימת זהות אישית ללא קשר לחברה או שמא הזהות היא...
0 25/07/2013 | תמיר

• הזרם הקונסרווטיבי – קווים לדמותו מהו הזרם הקונסרווטיבי? במה הוא שונה מהזרמים הרפורמי...
0 25/07/2013 | ראובן

מה דעתך על דיבורים כמו חול. ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל