הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
דיכאון

מה הסיבות שאנשים נכנסים למצב של דיכאון?


דיכאון הוא אחד המרכיבים שתופס את רוב בני האדם. האם אפשר לצאת ממנו?
יש אנשים רבים במצב של דיכאון שנים רבות דוגמאות:

"אין לי משמעות בחיים האלה"
"לא מצאתי את הייעוד שלי"
"אין לי שום מטרה"
"אין טעם לחיים"
"אין שלום בעולם"
"העולם רע"
"אנשים רעים"

מה זה דיכאון?

אם אתה חיי בעקיפין, דרך בן אדם אחר. בוא נגיד שאתה רואה את האדם הזה כיחיד בעל משמעות עבורך. והבן אדם הזה הלך לעולמו אתה מאבד את הזהות שלך, מפני ששמת את הזהות שלך בבן אדם אחר.

חיית חיים שלמים על בן אדם אחר, וברגע שהבן אדם הזה מת אתה מאבד את כל מה שבנית עליו. מצב כזה אתה בהחלט יכול להיכנס למצב של דיכאון בגלל התלות.

זה לא דבר טוב לעשות. לפעמים זה גם לא בשליטתנו, בגלל שאנחנו חיים את החיים ולא מסתכלים כמה צעדים קדימה. כמובן זה דוגמה קטנה למצב שיכול להכניס אותנו לדיכאון.

הדוגמאות הבאות הם איבוד זהות בעולם הזה. 

אנו חיים את החיים ובונים זהות בסביבה שבה אנחנו נמצאים. אם קרה ואבדנו את הזהות שלנו בהחלט אנחנו יכולים להיכנס לדיכאון, כמו אדם שבנה קריירה רצינית בחברה גדולה, וביום אחד הבוס שלו מגיע ומבשר לו בשורה, שיש קיצוצים והחליטו לפטר אותו.

אדם כזה בהחלט יכול להיכנס לדיכאון, מפני שהוא בנה את הזהות שלו בחברה, וביום אחד כל מה שהוא בנה נפל והתרסק לו בפנים. מצב כזה בהחלט האדם נכנס לדיכאון עד למציאת עבודה שתדע לתגמל אותו בהתאם למה שהוא התרגל במשך השנים.

פילוסופית חיים שלא מתגמלת אותך


אם אתה גדל לפילוספית חיים שלא מתגמלת אותך אתה בהחלט נכנס למצב של דיכאון. למשל, יש הרבה אנשים שאומרים: "תעשה אתה הדבר הנכון והכל יסתדר"

אם הדבר שחשבת שהוא נכון לעשות לא באמת הסתדר לך, אתה בהחלט נכנס למצב של דיכאון, מפני שיכולת הניבוי שלך כשלה באותו דבר שבאמת חשבת שהוא נכון לך.

זאת אומרת, חשבת שאם תעשה את הדבר הנכון דברים יתחילו להסתדר, ובסופו של דבר הם לא הסתדרו לך כמו שרצית.

מצב כזה אתה מאבד את היכולת הניבוי. אתה נמצא במקום לא ידוע וזה בהחלט יכול להכניס אותך לדיכאון.

חוסר ידע מכניס אותנו לדיכאון

אין מספיק מידע במסודות הסגורות שיתנו לנו יכולת ניבוי לפתור בעיות בחשיבה שלנו. זה לא שהם נגדנו, הם פשוט לא מבינים את הפילוספיה שבאמת תיצור אצלנו תגמול בחיים.

זה בטח לא ציונים גבוהים ותחרות טיפשית, כמו שרובם מתחרים בה. פשוט אין להם את זה. מעולם הם לא מצאו דרך של חשיבה לפתור בעיות אצל אנשים. אם הם היו מוצאים היינו רואים שרובם מתוגמלים מהחיים שלהם, וזה לא באמת מה שקורה בפועל.

אדם מחכה לגיל הפרישה בשביל לקבל חופש. הוא תומך בפילוספית החיים "לא לעשות כלום לאחר הפנסיה"

פילוספיה שהוא רכש מהחברה. הוא עשוי להיכנס לדיכאון, בגלל שהוא איבד את המשחק שבו הוא שיחק כל השנים. נניח והבן אדם עסק בעיצוב בגדים והחליט שהוא עשה מספיק כסף הוא לא רוצה יותר לעבוד בזה.

ביום אחד הוא מפסיד את המשחק שלו, הוא מפסיק לעצב בגדים ולהיות באינטרקציה עם לקוחות, ספקים, וכל המסביב שנתן לו הרגשה טובה ביום יום שלו.

כל מכירת בגד שהוא יצר גרמה לו להרגשה טובה. ביום אחד הוא הפסיק לשחק הוא יוצא לפנסיה, אין לו דבר חוץ מעיצוב.

אין לו זהות חוץ מלעצב בגדים ולמכור אותם לאנשים. (בעיקר התעסקות) נעלם כל מה שהוא בנה ביום אחד, מתוך הבחירה שלו בפילוספית חיים שלא מתגמלת אותו, במקום זה מגיע הדיכאון.

מערכות יחסים

אדם שואל שאלה, מדוע החברה שלי עזבה אותי? הקשר היה נפלא והכל היה קסום. הוא הרגיש סיפוק במהלך היחסים. השאלה שהוא שואל בעייתית ולא הגיונית, כי אין לה מענה אחד, והרבה גורמים יכולים לקרות לזה שחברה שלו תעזוב אותו.

ישנם הרבה סיבות שיכולות לגרום לזה לקרות. אולי היא כבר לא נמשכת אליו, אולי היא פגשה אדם שעושה לה את זה יותר, אולי היא רוצה אדם שרירי יותר, או אדם גבוה יותר, אולי היא רוצה סקס טוב יותר, אולי היא חושבת שהיא תמצא אדם יותר טוב, זה גם אפשרות סבירה.

לכן קשה לענות על השאלה "למה חברה שלי עזבה אותי." בכלל קשה לענות על שאלות במערכות יחסים זו תורה שלמה.

אם האדם לא תואם את הדימוי שהיא מדמיינת בראשה ברגע שהדמיון התחיל לשחק. היא בהחלט יכולה ללכת לחפש אדם אחר בעל אותו דימוי שהיא מחפשת.

אדם מגיעה מהנחה שהוא מצא את החצי השני שלו, אם החצי השני שלו החליט לעזוב אותו הוא בהחלט נכנס למצב של דיכאון. הנחה לצפייה שמצאנו את החצי השני שלנו מכניסה אותנו לדיכאון בדיוק ברגע שהחצי השני שלנו עוזב אותנו.

שלום ומלחמות

"עכשיו יהיה לנו שקט מהטילים"

"עכשיו יגיע שלום"

"מתי השלום יגיע"

אם לא מגיע השלום כמו שאדם באמת ציפה הוא נכנס למצב של דיכאון. האדם ציפה שיהיה שלום לאחר מלחמה, כשהשלום לא מגיע כמו שהוא ציפה הוא נכנס למצב של דיכאון.

אי אפשר לצפות למשהו ב100% צפייה שישתנה. אפשר להגיד "הייתי רוצה באמת להגיע למצב של שקט עם מדינות עוינות." או, "הייתי רוצה לגשר בין הפערים בינינו לבינם בשביל לנסות להשיג שלום"

ומה אתה עושה בשביל שזה יקרה? פשוט מנסה לעבוד על זה. אבל אם אתה מקווה מהנחה מסוימת, שפתאום יגיע שלום בעולם, ופתאום נכנסת שוב למלחמה אתה עלול להיכנס למצב של דיכאון בגלל הציפייה.

פוליטיקה

דוגמה ליאיר לפיד שהבטיח הבטחות ולא הצליח לקיים. "אני ישיג את השינוי למעמד הביניים"

אם הוא עבד על מנת לשנות באמת את מעמד הביניים ולא הצליח בהבטחה שלו, הוא בהחלט נכנס למצב של דיכאון. כמובן שזה יכול להיות דיכאון זמני.

אדם מרגיש מדוכא מחוסר הצלחה שלו בדבר מסוים. כמובן שיש גם הרבה פוליטקאים שקרנים שלא באמת מנסים לשנות, כך שאם המטרה שלהם זה שקרים אין דבר שיכניס אותם לדיכאון, כי הם פשוט לא מצפים לכלום מעשייה שלהם.

(יש בזה פילוסופיה עוצמתית) אם אתם מדוכאים זה אומר שאתם מחפשים בתוך עצמכם את התשובות, אם אין לכם תשובות אתם בהחלט נכנסים למצב של דיכאון.

אז מהו דיכאון ואיך אפשר לפתור אותו?

אל תחשבו שאתם תמצאו את התשובות האלה בספרי פסיכולוגיה. אני לא מצאתי את התשובות האלה בספרים, אבל מצאתי את זה מחקירה על אנשים. לא חקירה משטרתית, אלא חקירה התנהוגתית תלותית בדבר מסוים.

ברגע שהמשחק נגמר לאדם הוא נכנס לדיכאון, ואת זה אפשר לראות על שפת הגוף שלו, ועל מה שבוער לו בראש. הוא בעיקר מחפש תשובות לשאלות שבוערות לו בראש בנוגע לחיים עצמם.

דמוי עצמי נמוך, אין לו זהות בעולם, ואיבוד משהו שנתן לו זהות בעולם, חוסר ביטחון להתנהל מול אנשים, תקשורת גרועה, ועוד...

"החיים לא קלים"
"לא מצליח לי עם בחורות"
"אני חסר ביטחון מול אנשים"
"אני לא מתקדם בחיים"
"אנשים לא מכבדים אותי"
 

לא משנה מזה, אבל אלו בעיקר המחשבות שמכניסות אותנו לדיכאון, גם אם הוא זמני עד לפעם הבאה שנכשל, או שהדיכאון מתמיד, בגלל שאף פעם לא הצלחנו למצוא סיפוק במשהו.

אני לא מדבר על מחלות נפש קיצוניות. מחלות הם כבר משהו לא תקין בפיזי שלנו. אנחנו צריכים להכניס חומר מסוים למוח שיאזן את הפיזי, בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמנו.

בעיקר כימיה, כמו אצל נשים שמשתנה להם התפיסה לגבי העולם לאחר לידה, ובכלל לגבי הבעל פתאום הן רואות הכל שחור במערכת יחסים (דיכאון לידה) הורמונים משתנים אצל הבחורה במוח והיא מתחילה לתפוס את הדברים שונה.

במקום לחפש חיים קלים אנחנו צריכים להבין אם יש דבר כזה בכלל, במקום להבין מדוע אנחנו חסרי ביטחון מול אנשים, פשוט יותר קל ללמוד מה נותן לנו ביטחון איזה התעסקות?

במקום להגיד אני לא מתקדם בחיים, לשאול את השאלה, איזה לימוד אני אוהב שיעזור לי להתקדם בחיים. במקום לשאול למה אנשים לא מכבדים אותי?, לשאול מדוע אני צריך בכלל שאנשים יכבדו אותי, זאת אומרת למה אני מצפה בכלל שיכבדו אותי?

במקום שבחורות ינסו למצוא את את האביר על הסוס הלבן, להבין מיהו בכלל האביר על הסוס. איזה ערכים יש לו, מה הוא אוהב לעשות, איך הוא צריך להיראות.

לנסות ליצור את הדמות הזאת בדימיון שלנו. להשתמש בחשיבה שלנו בשביל לדעת מה אנחנו באמת רוצים.

האם זה אומר שבאמת תגיעו לתובנה שתעשו את זה בצורה הזו? לא בהכרח, אבל זה בהרבה יותר טוב מאשר לא לשאול שום שאלה, וסתם להכניס את עצמכם למצב של דיכאון.

דיכאון הוא לא רק אובדן זהות עצמית

יכול להיות שבכלל אין לכם זהות כזו, אף פעם לא יצרתם אותה. אף פעם לא עסקתם בעשייה בשביל ליצור דימוי עצמי גבוה.

סטנדפיסט עומד בפני קהל ומתחיל לספר בדיחות, אם הקהל לא יצחק מהבדיחות ויעשה לו בוז, או כל מני כאלה. הוא בהחלט נכנס למצב של דיכאון, מפני חוסר הצלחה להצחיק אנשים.

מצב כזה הוא צריך לשאול מה יגרום לאנשים יותר לצחוק. מה אנשים אוהבים? הוא צריך להיכנס לחקירה מעמיקה בנושא. (כמובן עשייה ובניית החזון)

כל דבר שאדם עושה ולא מקבל עליו תגמול כמו, איזה גאון אתה, אתה יצירתי חבל על הזמן, איזה יופי יש לך כישרון מדהים, וגם כסף קשור לעניין.

למשל, עכשיו אני כותב לכם את השורות האלה, אם אתם מחליטים להגיד לי, שמע אתה על הפנים, הכתיבה שלך זבל, תלמד בבית ספר לפני שאתה מחליט לכתוב, אני בהחלט יכול להיכנס לדיכאון זמני עד שאני ישפר את הכתיבה שלי.

בכל מקרה הרבה מדע קשור לדימוי העצמי שלנו. שאנחנו מבינים דברים מתוך הבנה של מדע, הדימוי עצמי שלנו יטפס כלפי מעלה, מפני שנבין איך דברים עובדים.

כשנבין איך דברים פועלים התשובות לשאלות שלנו יהיו ברורות יותר ונוכל להתקדם.

אם אדם מחכה למשיח בשביל לקבל תשובה, או לקוסם שפתאום ינחית עליו ים של מידע, מיותר לציין שזה לא באמת יקרה.

אומרים לאדם תאמין באלוהים והכל יסתדר, אם האדם מתחיל להאמין ושום דבר לא מסתדר, הוא בהחלט נכנס למצב של דיכאון.

אתה נותן את האמונה שלך בלא ידוע, מפני שאין לך דמות ברורה לגעת בה ולרכוש מסקנות אם טוב לי, או רע לי.

הדמות לא באמת מדברת איתך. אתה בעצם לא משתף שום דבר אם אף אחד, אלא זה רק נותן לך תחושה של כן, בגלל האמונה עצמה.

מצב כזה אתה אומר לעצמך "אני יודע שאלוהים אוהב אותי וזה מספיק לי" "אפילו שאף אחד לא אוהב אותי אני יודע שהוא כן" זה נותן לך להישען על משהו.

זה לא שאתה עושה את הדבר הלא נכון, אלא שמה שאתה עושה, כבר לא תקף בעולם של היום. אם אתה מאמין בבסדר, או לא בסדר. אתה גם יכול להיכנס למצב של דיכאון. כמו למשל, "תחייה את הרגע" או, "תבטחי בעצמך צאי כבר מהדיכאון"

דברים כאלה לא באמת עוזרים לנו לצאת מהדיכאון, כי אנחנו בכלל לא מבינים את הסיבה האמיתית שהכניסה אותנו לדיכאון. צריך לחפור עמוק במחשבה שלנו בשביל שזה יקרה.

"תאמין בעצמך" כל מני כאלה די מצחיק לשמוע אנשים שאומרים "אתה חייב להאמין בעצמך" האדם מתחיל להאמין בעצמו ובכל זאת חוזר לאותו מצב של דיכאון.

זה יכול להישמע טוב כשאומרים לך את זה באותו הרגע, אבל זה לא באמת יוציא אותך מהמצב. מצב כזה רק יכול להוסיף לדיכאון, כי אדם אומר לעצמו "עשיתי הכל ושום דבר לא השתנה"

בקיצור חברים דיכאון זה תורה שלמה של דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, חוסר תקשורת, חוסר עשייה שאתם אוהבים ועוד הרבה. כאן החלטתי להתמקד בסיפורים שאני שומע די הרבה.

אין לי כל כך טיפים בנושא הזה, מפני שגם אם תיכנסו לעשייה ותתחילו לייצר, זה לא בהכרח יוציא אתכם מדיכאון, אבל כבר העובדה הזו שאתם יכולים להבין ממה זה נובע יכול לעשות לכם טוב על הלב בהצלחה (:





 


מה דעתך על מה הסיבות שאנשים נכנסים למצב של דיכאון? ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כדיכאון, למה אנשים נכנסים למצב של דיכאון,