אנורקסיה הינה הפרעת אכילה הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים, אף למוות. 
מחקרים גילו, כי המחלה קשורה למספר הפרעות באישיותו של החולה וביחסים שבינו לבין סביבתו. ההפרעה מאופיינת בערך עצמי נמוך של הגוף, בהרגלי אכילה לקויים עד אובדן שליטה וברצון של החולים לשלוט בסביבתם, על ידי ריכוז ומיקוד תשומת הלב בם ובמחלתם.
 
ההפרעה שכיחה בקרב אוכלוסיית בני הנוער בנים ובנות כאחד. הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה בשנים האחרונות, הם החברה שבה המראה החיצוני הוא הקובע, ותרבות האופנה בימינו לפיה "רזה זה יפה".
 
המחלה מתפתחת בקצב איטי, שאינו בולט לעין. תחילה מנסה החולה להסתיר את הרגלי האכילה מהסביבה, ממעיט בכמויות המזון, בורר סוגי מזון וכמויות, מעדיף לסעוד לבד ולא בחברה, מרבה לעסוק בפעילות גופנית ולעיתים אף משתמש בכמות מופרזת של גלולות הרזיה. בשל ההסתרה מגלים הסובבים של החולה את המחלה רק בשלביה המאוחרים.
 
האנורקסים מתוארים כאנשים השואפים לשליטה ושלמות. אצל החולים אובדן המשקל נתפס כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוהה ואילו עלייה במשקל, נתפסת ככישלון ואובדן שליטה בחייהם.
 
מצב של תת תזונה והפחד המתמיד מעלייה במשקל, ניתנים לטיפול על ידי אנשי מקצוע. העובדות מראות כי רוב מחולי האנורקסיה מבריאים וחוזרים לאכול באופן תקין ובריא לאחר הטיפול, אך ישנם חולים הממשיכים לסבול מהפרעות אכילה ומבעיות פיזיות ונפשיות, הדורשות טיפול מקצועי צמוד.

סימני זיהוי במקרה של אנורקסיה:

• נהיים רזים מאד, חלשים וכחושים.
• אובססיביים בנוגע לאוכל, אכילה ושמירה על משקל.
• שוקלים את עצמם שוב ושוב.
• סופרים ומקציבים אוכל.
• מתאמנים בצורה מוגזמת.
• מרגישים שמנים.
• נמנעים מפעילויות חברתיות, במיוחד ארוחות ואירועים הקשורים באוכל.
• מדוכאים.