החינוך בתיכון ובחטיבות הביניים מבוסס ברובו על למידה למבחנים וציונים, כשהמטרה העיקרית היא הצלחה במבחני הבגרות. בית ספר התיכון לא מכשיר את הנוער שהוא אזרחי העתיד, לא לאחריות אישית,לחיי משפחה ולרוב לא להכשרה מקצועית.
הנער או הנערה מסיימים את הצבא ומנסים למצוא דרכם או בלימודים אקדמאים למשך כ-3-5 שנים שיכשירו אותם באופן מקצועי, או לעבודה לא מקצועית וזמנית עד שיידעו מה לבחור. הרבה צעירים צריכים להתמודד עם לימודים, פרנסה,וביסוס קריירה שנים על גבי שנים, ולא תמיד הם יכולים להתבסס על עזרה מהמשפחה, או מלגות למיניהן.
השאלה היא מדוע שהלימוד המקצועי לא ייושם בבית הספר התיכון? והכוונה לא לבתי ספר מקצועיים דווקא, אלא לכל בית ספר,שבצד הלימודים העיוניים יכשיר כל תלמיד בקורסים מגוונים שבסיום הקורס יקבל תעודה המסמיכה אותו לעבודה מסויימת,וקורסים כאלה לא חסרים, כך שבסיום לימודיו יוכל הבוגר להשתלב בשוק העבודה,או ליישם לימודיו בשירות הצבאי אם ירצה, וגם כשישתחרר יוכל לפרנס עצמו בכבוד, וגם להמשיך ללמוד לפי בחירתו.
הכוונה כזו גם תביא להערכה עצמית ואחריות אישית של הנוער בעיני עצמם, ומכאן גם צמצום חוסר המעש והאלימות,וגם הערכת הסביבה, וכניסה קלה יותר ופרודוקטיבית לשוק העבודה.
מה דעתכם?