הדמוקרטיה היא מושג חיובי. היא חייבה אותנו לתת זכויות שוות לערביי ארצנו. ואפילו לפתוח עבורם את שערי בית הנבחרים. אלא שהנסיון נכשל. דומה שלכנסת ישראל חדרו נציגי אויבינו. אפילו יועצו של המן-של-הדור - יאסר ערפאת - חדר לכנסת ישראל. ודווקא משם הם פועלים נגדנו. הרי גם מרגל עבור אויבינו יצא משם.אז עלינו לחקוק בזכרוננו: מדינתנו היא קודם כל וראשית לכל - מדינה יהודית. ורק לאחר מכן היא מדינה דמוקראטית. ובדמוקרטיה, כל אחד רשאי לומר את אשר על לבו. גם אנחנו. ובכן, אומר את אשר על לבי: הנסיון לקבל אל תוכי מדינתנו את "אחינו הערבים" נכשל. הכנסנו אותם למעוז הדמוקרטיה - כנסת ישראל. והם מנסים להרוס אותנו מתוך המעוז הלז. אז סליחה, טעינו. התכבדו ושבו בביתכם. ושם ללא חסינות, נסו לפעול נגדינו. אנו נדאג שבתי הכלא שלנו ימולאו מכם, ולא כנסת ישראל. איננו מנסים להתחבב עליכם. אינכם רוצים בשותפות עמנו? לא צריך. אולי נוכל להתיר לחברי כנסת ערבים להיות חברי כנסת במפלגות יהודיות, אך בשום אופן לא חכ"ים במפלגות ערביות. הנסיון נכשל סופית. ואם יבואו אלינו מדינות העולם הצבוע בטרוניות, נציע להם להכניס את אותם ח"כים כחברים בפרלמנטים שלהם. ואז יקרה להם מה שקרה לעמדותיהם בקשר לקבלת הפליטים הערבים: אי אפשר לדון לגביהם כל עניין, כמו שדנים כל עניין לגבי אנשים מן השורה. דין אחד לערבים, ודין אחר לשאר אומות העולם. והלאה הצביעות.