"טיטולי" מיועד לסייע בגמילה מהטיטולים בגיל שנתיים. הסיפור יפה, פשוט ומוצלח כתוב מצויין עם קצב משקל וחריזה נהדרת, מה שהופך אותו לסיפור קלאסי, מהנה בפני עצמו, בלי קשר לגמילה מהטיטולים.
הספר פותח: "הנה טיטולי הטיטול, מחפש לו תעלול./ הוא ארוז בתוך שקית וחושב לו ומחליט:/ אמא רק תבוא לפתוח- ואני אוכל לברוח!" וטיטולי אכן בורח בהזדמנות הראשונה. כשאמא ניגשת לשקית להוציא טיטול חדש, טיטולי מנצל את ההזדמנות ובורח, הוא מטייל לו בחוץ, נהנה ומשתולל ובינתיים עוברים חודשיים וגל כבר בן שנתיים ולומד להשתמש בבית השימוש ואין לו כבר צורך בטיטולים ולכן כשטיטולי חזר אל גל הוא הבין שהוא מיותר: "הטיטול הבין עניין: גל אינו תינוק קטן./ הוא ברח אל החצר לחפש תינוק אחר..."
הספר "סיפור בית שימוש" מנסה לשכנע את הקטנטנים שצריכים כבר להיגמל מהטיטולים, שבית השימוש מיועד במיוחד בשבילם והם צריכים להשתמש בו ויכולים להשתמש בו בניגוד לחיות השונות שאינן צריכות להשתמש בו ואינן יכולות להשתמש בו. הוא מתאר בצורה מוצלחת מאוד ומשעשעת מדוע הג'ירפה, הפיל, האריה, התרנגולת, הנחש, כלב הים, הדורבן, התייש, העכבר, הבונה, הכבשים והדג לא יכולים להשתמש בבית השימוש.
הספר מיועד לגמילה מהטיטולים אך הוא אהוב מאוד על הילדים בלי קשר לגמילה מהטיטולים. גם בגיל חמש וחצי פלוס ילדים מאוד יאהבו אותו. איורי החיות השונות בבית השימוש מאוד מרתקים. הספר מוצלח מאוד, מעוצב מצויין ומאוייר מצויין עם יחס מאוד יפה בין החלק הצבעוני, המאוייר והשוקק חיים של דפי הספר לחלל הריק שנותן אוויר לנשימה, מקום למחשבה ומדגיש את החלק המאוייר. הטקסט בספר קצר וקולע, הוא מעניין, מהיר וכיפי והילדים נהנים ממנו בלי להתייגע אף לרגע. בקיצור ספר נהדר שהילדים אוהבים מתאים לצורך הגמילה מהטיטולים ומתאים גם לילדים שנגמלו כבר מזמן.
עשרה משחקי מחבואים זה ספר מאוד קלאסי ויפה. מתאים מאוד לגיל שנתיים .
בפשטות, בנעימות, ברכות ובאהבה הספר מתאר תמונה של אידליה: קטנטון הולך לישון לא עם דובי אחד וגם לא עם שניים, קטנטון הולך לישון עם כל תשעת חיות הבובות האהובות עליו עם הדובי, הכבשה, הארנב, הזברה, הקיפוד, הדב, התנין, הפילה והעכבר. אך לפני שהם הולכים לישון הם מחליטים לשחק במחבואים. קטנטון עוצם עיניים וכולם ממהרים להתחבא.
הספר ידידותי מאוד ונעים, יש בו חלוקה מאוד יפה ורגישה של הסיפור על פני הדפים. אפשר לראות את כולם במיטה הגדולה, לאחר מכן קטנטון סופר וכולם רצים להתחבא, לאחר מכן קטנטון לבדו מתחיל לחפש את החיות הוא מוצא את הדובי ודף שלם מוקדש לקטנטון שמחבק את הדובי ושניהם ביחד ממשיכים לחפש ואנחנו גם יכולים להשתתף במשחק ולחפש יחד אתם, כי יוצרת הספר השאירה לנו רמזים בכל מקום ואנחנו גם יכולים ללמוד לספור תוך כדי המשחק וללמוד לחבר מספרים קטנטון ועוד דובי זה שניים, שניים ועוד השלושה שנמצאו (כבשה ארנב וזברה) זה חמישה, אז כמה נשאר לחפש? ארבעה!
עכשיו כל החמישה מחפשים את השאר והחיפושים שהתמקדו תחילה בחדר השינה עוברים למטבח. הבית הכפרי מלא החמימות מספק שלל מקומות מחבוא מעניינים והחיות פורצות מתוכן בזו אחר זו. הספר מסתיים בצורה מקסימה כשקטנטון סופר את כולם ומגלה שהם רק תשעה ואחד חסר. הוא תוהה מי חסר וכל החיות שנמצאו מתפקדות ועוזרות לו בכך להבין מי לא חסר וכשהן מסיימות להתפקד גם העכבר מסייע לו ופורץ מתחת לשמיכה ומתגלה. קטנטון מברך כל חיה וחיה בלילה טוב והוא מברך גם את עצמו. "לילה טוב, כולם," אמר קטנטון. ליל מנוחה ושינה מתוקה, עשרה ישנים במיטה הגדולה.
הספר קלאסי מאוד יפה ומדוייק הבעות הפנים ושפת הגוף של קטנטון מגוונות ומדוייקות כאילו נלקחו מאלבום התמונות המשפחתי גם החיות מלאות הבעה בפניהן ובשפת הגוף שלהן גם הבית משורטט בדייקנות באהבה ובתשומת לב על שלל רהיטיו וחפציו החמימים והביתיים. כל פיסת נייר בספר נוצלה בצורה נפלאה: דפי העטיפה הפנימית יכולים לשמש ללימוד הספרות. על הדפים משורטטים כל המספרים כשעל כל מספר מתרפקים מספר הגיבורים מהספר שמספרם שווה לספרה המצויירת. ההקדשה לצ'רלי מלווה בתמונה קטנה של צ'רלי והדובי. שער הספר עם שם ספר מלווה בתמונה של הבית של צ'רלי מבחוץ כפי שנהוג להראות בתחילתן של סדרות טלויזיה משפחתיות ונעימות. על גב הספר אפשר לראות את קטנטון עם כל חבריו מתרפקים על הספרה עשר.
הספר כל כך מדוייק ונפלא באנושיות שלו וככזה הוא יודע להיות גם לא כל כך מושלם ופה ושם מצאתי בספר מספר אי אלו אי דיוקים חינניים שיכולים להפוך לחידות והחידות הן: שימו לב מה לא הגיוני כשקטנטון פותח את עיניו- אפשר לראות בתחתית הדף את קצה גופן של החיות שעוד לא הספיקו להתחבא. קטנטון מברך כל חיה וחיה בלילה טוב אך הוא שכח לברך חיה אחת את מי הוא שכח לברך?- את הדב. הספר נקרא עשרה משחקי מחבואים, אך קטנטון חיפש רק את תשע חיות ואת עצמו הוא לא חיפש. בדף העטיפה הפנימית מצויירות כל הספרות עם החיות באופן תואם למהלך הסיפור עד הסיפרה חמש אך בספרה שש מופיע העכבר שנמצא אחרון וצריך להופיע רק בספרה עשר אבל הוא לא חייב. על העטיפה האחורית של הספר מופיעה הספרה עשר הפוכה אולי זה נעשה בטעות ואולי במכוון בכל מקרה זה יצא מוצלח מאוד, כי מאוד מתאים שהספרה תתהפך ביחד עם הפיכת הדף ושהעשר יהיה עשר מהצד של קטנטון ולא מהצד שלנו ומהצד של הקטנטנים הספר הוא באמת עשר, וגם מהצד שלנו.
הספר הזה הוא גירסה נוספת לספרה המוצלח של חנה הורן הלו הלו אבא. הספר בנוי מדו שיח טלפוני המתנהל בין הילדה טלי לאימה הנמצאת בעבודה: הילדה שואלת את אמא מתי היא תחזור הביתה והאם עונה שהיא כבר תטפס על הסולם של הענן הפרטי שלה ותרחף אל הבת הביתה. הבת מתקנת אותה שלענן אין סולם אלא לאוטו מכבי אש יש סולם והאמא מקבלת את התיקון ומחליטה להגיע אל הבת באוטו מכבי אש עם מפרשים, הבת לא מתבלבלת ומתקנת אותה גם הפעם וכך השיחה ממשיכה להתנהל כשאמא של טלי מקבלת את התיקונים של הבת וממהרת לספק לה פתרונות נוספים הדורשים תיקון נוסף, ומגייסת לעזרתה את כל דרכי ההתניידות האפשריות.
הספר הוא מאוד דינאמי, מאוד מלא תנועה, אמא שיצאה מחדר עבודתה מאוד מתגעגעת לבתה ורוצה להגיע אליה בכל דרך אפשרית, גם אם היא לא אפשרית. הדרכים השונות שבהם האמא ההרפתקנית רוצה להגיע אל בתה מאויירות בצורה משכנעת וסוחפת: אמא על ענן עם סולם, אמא באוטו מכבי-אש עם מפרשים וכך הלאה, מהווים ניגוד מעניין לאיורים השלווים והביתיים של טלי הבת הנבונה. שרשרת ההרפתקאות הסוערת של האם והבת מגיעה לסיומה ברגע המפגש כשאמא מגיעה הביתה ומחבקת את בתה האהובה. הספר נכתב על בסיס של רעיון מוצלח הוא כתוב יפה ומאוייר יפה ואהוב על הילדים. אני חושבת שכדאי להתחיל לקרוא לילדים קודם את "הלו, הלו אבא" שהוא פשוט יותר ולקראת גיל שלוש את "הלו הלו אמא" שהוא קצת יותר מורכב