סרטני נזיר הם סרטנים שגופם ארוך ורך , שכדי להגן על עצמם מטורפים אחרים נוהגים לאמץ לעצמם קונכיות ריקות. הם בוחרים קונכיות שיתאימו לגודל גופם, שלא יהיו כבדות ושיהיה בהן מספיק מקום כדי להכניס את כל גופם פנימה. מבין כל האוייבים שלהם אין כמעט שום בעל חיים שמסוגל לנפץ קונכייה.

הסרטן הנזיר נע באמצעות זרועותיו וגורר עמו את הקונכייה, וכשהוא גדל הוא מתחיל לחפש בית חדש - קונכיה גדולה יותר. הוא מחכה לזמן המתאים וכשהוא מבחין שאין אוייבים בסביבה הוא שלף את עצמו במהירות מהקונכייה ונכנס לקונכייה החדשה. לא תמיד זה פשוט למצוא קונכייות פנויות, זה תלוי גם במספר החלזונות באזור. הסרטן הנזיר יודע שהוא חייב למצא בזמן קונכייה מתאימה, כי הוא לא יכול להמשיך להתפתח בקונכייה קטנה, ורוב הסיכויים שהוא יטרף אם לא תהיה לו אפשרות להסתיר את כל גופו בתוך הקונכייה.

סרטני הנזיר שחיים על היבשה נושאים תמיד בקונכייה שלהם כמות מים קטנה כדי לשמור על הלחות שלהם, והם שומרים על קשר תמידי עם הים.

ומה קורה כשיש הרבה סרטנים ואין מספיק קונכייות פנויות לכולם? נלחמים. כשסרטן רוצה קונכייה של סרטן אחר, הוא מתחיל לדפוק על הקונכייה בכוח. אם הסרטן המותקף מרגיש שהתוקף חזק הוא פשוט נמנע מלהיכנס לקרב, נוטש את הקונכייה שלו ובורח. חוקרים שעשו ניסויים על סרטני נזיר, כדי לנסות ולהבין איך מחליטים הסרטנים מי מנצח ולמה אחד מהם בורח, מצאו שהניצחון נקבע לפני חוזק הדפיקות על הקונכייה. הם גם מצאו שכמעט תמיד הקרבות מסתיימים ללא נפגעים, בכניעה של אחד מן השניים.

מי אמר שבעלי חיים לא חכמים?