קלמנטינה
קוראים לך "מיכל " אני אומר במחשבתי לקלמנטינה העגלגלה והעסיסית שאחזתי בקצה חמשת האצבעות, של כף ידי השמאלית. גורלך נחרץ אני ממשיך ללחוש לה. עוד רגע קט ואנגוס בפלחייך הרכים והורדרדים. רק המחשבה על כך, מעלה טעם חמוץ מתוק מתחת ללשוני הרירית ומעלה גם את רמת תשוקתי חסרת המעצורים, לטרוף את הקלמנטינה. אני מגניב עוד מבט חטוף לעברה וממשיך לנהל איתה חד שיח ואומר לה, את ממש מושלמת, רק אתמול צבעך היה בגוונים יפיפיים של ירוק והנה היום נוספו להם גם גוונים של כתום וצהוב. רכותך הנעימה כל כך למגע עושה את שלה.
בעזרת הציפורן של האגודל בכף ידי הימנית, אני בוצע בקליפתה ומתחיל להשילה. הקלמנטינה הנקמנית מתיזה מקליפתה, רסיסי נוזלים שחודרים אל הציפורן וגורמים לכאב מציק, אך אין בכך דיי כדיי למנוע ממני את הרצון, לעשות בה כרצוני. כשאני מסיים לקלוף את הקלמנטינה, אני מנגב את ידיי שנרטבו מאותם רסיסי הנוזלים, שהיו חבויים בתוך קליפתה. את הקלמנטינה המקולפת אני בוצע לארבע חלקים ומחליק לתוך פי רבע ראשון לבדוק את מידת החמיצות. שיניי נוגסות בעוצמה בפלחים ומיצי הקלמנטינה ניתזים אל תוך חלל פי וממלאים אותו. רגע לפני שהקלמנטינה המרוסקת ממשיכה אל בית הבליעה, השיניים במיומנות רבה, בוררות את הגרעינים המרים מתוך רסק הקלמנטינה ואלה מוצאות כלאחר כבוד מהפה, לצלחת המשמשת לאיסוף שאריות. לקלמנטינה החמצמצה מתוקה היה טעם של עוד ככה זה כמעט תמיד. הפעם אני ממלא את פי בשני רבעים תמימים בעת ובעונה אחת ובתוך פי חוזרת חלילה אותה הפעולה, כמו עם הרבע הראשון. הפעם אני עוצם את עיניי חזק חזק ומכווץ את פלג גופי העליון, מחמת החמיצות. תוך שהרבע האחרון עושה שוב את דרכו אל בין שיניי, אני מושיט את ידי לעבר הסלסילה העמוסה בקלמנטינות ואוחז בקצה חמשת האצבעות של כף ידי השמאלית באחת נוספת...