את עומדת בפני וועדת קבלה, ערומה וחשופה.
נשפטת ונמדדת  כגופה המוצעת למכירה.
את לא בת אדם. אישה, הוועדה פסקה
את כלי משחק למיטה, כדי שהוא, לא יהיה לבד.
 
את, ברוב תמימותך מקבלת את הגזירה,
מוכנה להקריב את עצמך למען מטרה נעלה.
מוכנה להקריב את עצמך מהפחד של לבד.
והוא מולך.
חייל העומד למסדר לפני הקרב
נשקו דרוך ומוכן לפעולה, כדי לבצע את הגזירה.
 
את לא בת אדם, את המטרה לאותו אומלל. אישה!
את נשכבת על הגב ואת נתונה לחסדיו.
עשה בי כרצונך, את אומרת בפה מלא בושה
והוא מעליך גוהר, נוהר, תופס  ושורט,
הדם מפמפם את עורקיו והטרוף ניכר בעיניו
חוסר שליטה מוחלט.
 
בקול אנחה מעין צעקה הוא יורה את המטען.
נעלם, את שוב פעם לבד.
 
בבדידותך מלאת הכאב והאשמה, הדם ניגר מבין רגליך
את מתקפלת כמו עובר עד שיחלוף הכאב האכזר.
 
את עומדת בפני וועדת הקבלה, ערומה, פצועה
נשפטת, נמדדת כגופה סרוחה שמילאה את יעודה
ובצער רב ויגון הוועדה פסקה: תודה,  אין לנו צורך יותר
בסחורה פגומה!