אתמול בבוקר עלה איש בן 71, חילוני, על הרכבת הקלה בירושלים. הוא נסע מגבעת זאב לכיוון התחנה המרכזית. הוא מצא לו מושב פנוי והתחיל לקרוא ספר. בסמוך לגבעת התחמושת הקרון התמלא ורק לידו נשאר מקום ריק. בשלב זה עלה לקרון בחור חרדי שליווה 3 נשים חרדיות. הבחור החרדי פנה אליו וביקש שיפנה את מקומו לטובת מי שכינה אשת רב מכובד ובנותיה. מאשר שהיה מקום פנוי לידו, האיש אמר כי אין בעיה שתשב בו. הבחור הסביר שזה בלתי אפשרי מבחינתה ושעל האיש לקום. האיש סירב, הוא אדם מבוגר, מצויד בקוצב לב והוא לא ראה סיבה לכך שלא ימשיך לשבת ולקרוא את הספר שלו עד שיגיע למקום חפצו. הוא אמר לבחור החרדי (כבן 30) שהוא יכול לבקש ממישהו אחר והבחור הגיב שהוא לא מבקש מתלמידי חכמים לקום. אבל הבחור לא הסתפק בכך, הוא קרא לאיש המבוגר חוצפן והיכה אותו על פניו. מסתבר שאותו בחור חרדי (יש לי את שמו) דואג לכבוד הרבנית אבל שכח את כבוד האדם. 
האיש המבוגר הוא אבא שלי, הוא אולי לא תלמיד חכם אבל הוא פרופסור שבילה את מיטב שנותיו בלימוד והוראה באוניברסיטה. —