הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
חיי_האסיר

האסיר ובני המשפחה בחיי היום יום


בבתי הכלא בישראל כלואים אלפיי אסירים, השפוטים לתקופות מאסר שונים, כל אחד בהתאם לאופי העבירה. אך האם מישהו נתן דעתו מה עובר על בני המשפחה ,שחייהם משתנים בן רגע,ההתמודדות היום יומית?
סוגיית חיי האסירים נדונה במישורים רבים, אך סבורני, כי מעטים היו הכותבים, או בעלי המקצוע השונים- פסיכולוגים עו"סים וכדומה, שנתנו דגש ,לאופי ההתמודדות היום יומית של בני המשפחה, הקרובים החברים והמכרים בכלל, לאחר הכנסו של האדם, לשהייה במאסר למשך זמן קצוב.
מאמין אני שמעטים היו אילו שנגעו בנקודה זו, ולא בכדי, ככלות הכל זוהי נקודה, שלא רבים ששים לתת דעתם לכך, ככלות הכל זוהי פניה של המדינה, שלא גאווה להתעסק בה.
אך מה קורה לסובבים את האסיר, שעם הכנסו למאסר, חייהם משתנים ללא הכר, עלייהם להתמודד בסוגיות שמעולם לא ניקרו בדרכם, תיאום ביקורים, חשבון קנטינה ועוד כהנה וכהנה נקודות.
לחלק מהאסירים, זהו מאסר ראשון, כיצד מתמודדים עם שהייה של- 24 שעות בתוך כותלי הכלא, איך מתקשרים עם המשפחה, מי מעדכן את המשפחה בנעשה איתם, אם ניקלעים לסיטואציה שיכולה להשפיע באופן ישיר על התנאים הרגילים, במי ניתן להיעזר?
והרשימה עוד ארוכה.
אני כותב מילים אילו מתוך מבט אישי, אחי שפוט למאסר ראשון של -10 שנים, והמשפחה מתפרקת, אין יד מכוונת לתנאים שזכאים להם האסירים- דרך אגב יש דבר כזה, לא פעם מתרחש תקרית חריגה ואז נוצר נתק, אין טלפונים, כמובן אין אפשרות להתקשר אל אחי, וההמתנה מורטת עצבים, אין למי לפנות, מה עושים? ממתינים!!!
ישנה את ההתמודדות עם גיוס הכספים, לכלכת המשפחה שהתפרקה, הפקדה בחשבון הקנטינה( חשבון לכל אסיר, בו ניתן להפקיד כסף לרכישות של ציוד אישי בקנטינה המקומית).
כל כך קל להיות מעבר למתרס ולשדר " עסקים כרגיל" אך מבפנים הכל סוער, כל טלפון בשעה לא סבירה, מקפיצה אותך ,וכל תרחיש דימיוני מציף אותך.
אם אנסה לנתק את הרגש , אומר בבטחון, שצריך גורם או אדם, פוליטיקאי או מיקצועי, להרים את הכפפה, ולהציע את שירותיו ,לאסיר ומשפחתו, לאוו דווקא בייצוג המשפטי, אלא יותר בהכוונה -איך עושים, למי פונים, כיצד מתמודדים עם סוגיות ,שהיום הם עובדה מוגמרת ועלינו להתמודד איתה.
ככלות הכל ,עם כל הכאב והרצון להאמין, שאולי זה "חלום רע" שעוד מעט נתעורר ממנו, באה המציאות וטופחת על פנינו, ומוכיחה זה קרה, זה יכול להתנהל בשני מישורים- או התכחשות, או התמודדות, אך החיים ממשיכים, וישנה שיגרה שונה ,שמכתיבה לנו את החיים באופן שונה, ממה שהכרנו עד היום, ועלינו להשתדל ,שעם כל הנדוניה הזו, עלינו להתנהל ,בלי לפגוע בחיי המשפחה שלנו, שזה לא יבוא על חשבון הבית, לא על חשבון הילדים וכדומה.
האם זה אפשרי?
אני רוצה להאמין שכן, אבל לא באמצעיים שישנם כיום.


מה דעתך על האסיר ובני המשפחה בחיי היום יום ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת אביב ב 23/04/2014 23:26 ( הפרופיל שלי ) כל כך אמיתח וכל כך כואב ...שנים ארוכות אני עסוקה בזה שכן בעלי היקר ואב ילדיי נשפט ל 5 שנים ארוכות וקשות שכוללות ביקורים. קנטינות. משכורת אחת והתמודדות יום יומית כבר 4 שנים. כתבתי להם על כל מסכת היסורים שעובר האסיר אולם לא מעניין אותם . השבס. או המשטרה לא מעניין אותם דבר...היתי רוצה לזעוק את זעקתם שלהם ושלנו אנו הנשים שלהם אולם אין בי הכוחות לכך וחבל. מאחלת שישתחררו משם ויחזרו למוטב למשפחות לחלדחחם להורחם ולא יחזרו לשם לעולםתגובה לתגובהבתגובה לאביב מאת בנימין ב 24/04/2014 08:56 ( הפרופיל שלי ) לאביב שלום לך. אני כל כך מזדהה עם הדברים אותם את כותבת וכואבת, שכן אחי נשפט לפני כשנתיים למאסר -10 שנים. אב לילדים נשוי , במהלך ריצוי העונש נולדה לו נכדה. אנחנו בני המשפחה בקשר יום יומי איתו בטלפון, מקפידים לבקרו פעם בשבוע. לסיכום מאז כניסתו לכלא, כל שיגרת החיים השתנתה, ואכן הרשויות המטפלות, המשטרה והשב"ס, שהם בקשר היום יומי עימם, לא "ערוכות" לדעתי, להתמודדות עם בני המשפחה, עם הסיטואציה להם בני המשפחה נקלעו. לעניות דעתי, כל תגובה לכתבה שהעלתי, כל התיחסות, יכולה להוות עוד -נדבח, לזעקה אותה אנו בני המשפחה זועקים. יכול אני רק לחזק אותך, ולנחם אותך, בזמן הקצר שנותר לבעלך לרצות, ולהצטרף לתקווה שכל אותם שפוטים ישתחררו במהרה, יחזרו לחיק משפחותייהם, ויוכלו, עד כמה שניתן, לשוב לשיגרה. מנחושתן בני.מאת שרית ב 19/11/2013 10:19כולם יודעים לדבר , אבל איש לא עושה דבר . במקום להתעסק באסירים היהודים שחלקם אף חפים מפשע, מתעסקים באסירים הערבים ואיך לתת להם את התנאים הטובים ובסוף לשחרר אותם לעסקאות למינייהם. כל אותם חברי כנסת שיודעים לצאת בקריאות שונות , שיקחו את הכלים בידיים ויעשו משהו מועיל לשם שינויי. תגובה לתגובהמאת להביור ב 13/11/2013 17:35 ( הפרופיל שלי ) נושא כאוב. יחד עם האדם שכשל נענשים קשות גם בני המשפחה על לא עוול בכפם ולעתים העונש כבד מנשוא והתוצאה חמורה. מן הראוי ששירותי הרווחה יתנו דעתם לצורך החיוני בתמיכה להוריו, אחיו ואחיותיו ובמיוחד לילדיו של האסיר. הרי מדובר בבני אדם שספגו מכה קשה וכשמדובר בילדים עלולים גם הם להיסחף למעגל הפשע. מכיוון שהעלית את הנושא אני מציע שתנסה להמשיך בכך, אולי דרך ערוצי התקשורת (הייתה פעם תוכנית רדיו בשם "יש עם מי לדבר" בגל"צ - לא ידוע לי אם היא עדיין קיימת) ואולי על ידי נסיון להביא את הנושא לתודעת חברי הכנסת ואף לתודעת שר הרווחה והשירותים החברתיים.תגובה לתגובהמאת בנימין ב 13/11/2013 14:29 ( הפרופיל שלי ) חיים קשים, חוסר אונים, חוסר מידע רבתגובה לתגובה

ידוע כהאסיר