כבר מגיל קטן קיווה יוסי שיבוא היום ותיהיה לו משפחה אחרת.משפחה שתאהב אותו. שיהיה לו אבא שלא ירביץ לו כאשר יחזור עצבני מהעבודה, שתהיה לו אמא יותר חזקה שתוכל להתמודד עם אביו המכה ותגיד לו להפסיק כי כל החברים בכיתה רואים את החבורות שעל גופו. יוסי היה הבכור מבין אחיו ותמיד חלם להיות בן הזקונים שהרי בן הזקונים חוטף הכי פחות, תמיד גונן על אחיו וניסה לחזק את אימו שיום יבוא והכל יסתדר. לאחר 14 שנים של סבל שנחרטו במוחו לנצח הוריו התגרשו. המחשבה שעלתה לראשו ביום הגירושין הייתה שאולי עכשיו סוף סוף יהיו לו חיים חדשים, אמא שתחייך יותר, אחים יותר שמחים, אך המזל לא האיר לו פנים. אמו הכירה אדם מחו"ל ולאחר מעבר פתאומי עם כל אחיו לחו"ל הוא גורש בבושת פנים בחזרה לארץ בטענה שאינו מתאים לחיי הסביבה. יוסי מצא את עצמו בגיל 14 מתגלגל ברחובות ומחפש לעצמו מקום לשים בו את הראש, רק פינה חמה קטנה ולא יותר. מהר מאוד מצא את עצמו מסתובב עם נערי רחוב שגם להם המזל לא העיר פנים. לחזור לאביו לא בא בחשבון אך אביו אמר לו שהוא השתנה וברוב תמימותו יוסי עבר לגור אצלו. לאחר מספר חודשים גורש גם מבית אביו. לאחר שהוכנס למוסד לעבריינים צעירים חשב בליבו שזהו חייו ישארו רעועים לנצח. הצבא לא ירצה אותו, אף אחת נורמלית לא תרצה להיות איתו אך המזל השתנה לטובה ולאחר מאמצים רבים להכניסו למשפחה אומנת יוסי מצא את עצמו במשפחה מאמצת חמימה ואוהבת.
משפחתו המאמצת חשבה שזהו, חייו הקשים של יוסי כבר מאחוריו אך הם לא ידעו שמשהו השתנה אצלו. ה"אמון".יוסי כבר לא האמין שקיים כזה מושג משפחה אוהבת. הוא גם לא האמין שבאמת אפשר לאהוב אותו שהרי תמיד אמרו לו שהוא ילד חצוף ולא מחונך. תמיד חיכה שיתעצבנו עליו ולא הבין למה לא מרביצים לו, למה לא מגרשים אותו מהבית, ואיך זה יתכן שמחבקים אותו ואומרים לו שהוא ילד מקסים. אמו המאמצת תמיד אמרה לו שהיא קיבלה ילד מבלי לסבול את הלידה אך היה לו קשה לתפוס שככה היא באמת חושבת. הזמן חלף ויוסי התחיל להשתלב בבית ובלימודים אך תמיד חשב בליבו למה שלומי ואיציק אחיו החורגים מקבלים מכנסיים חדשים והוא לא. אפילו שגם הוא קיבל מכנסיים חדשים אך שלהם יותר יפים, ובליבו חשב ,זה בגלל שאני מאומץ, אני יודע את זה. כשאחותו החורגת מירי קיבלה מתנה ליום הולדת חשב לעצמו שהוא לא מקבל מתנות ליום הולדת למרות שקיבל נגן מוזיקה מהוריו המאמצים ליום הולדתו, אך המתנה שמירי קיבלה בטוח יותר יקרה והוא קיבל את הזולה יותר בגלל שהוא מאומץ. כשהוריו המאמצים אמרו לו שהם אוהבים אותו אמר לעצמו שזה לא הגיוני, אין שום סיבה בעולם שהם יאהבו אותו אבל הוריו היו עקשנים ואמרו זאת ללא סוף עד שמשהו נכנס לו למח. 9 שנים חלפו, יוסי כבר הספיק להשתחרר מהצבא לאחר שירות קרבי מלא ולהתחתן. הוא התחיל להקים את משפחתו שלו בעצמו, הוא כבר האמין שאלו הם הוריו ושהם באמת אוהבים אותו, שאלו הם אחיו ואף הם אוהבים אותו ושגם לו יכולה להיות משפחה כזאת נהדרת. 
אך דבר אחד יוסי תמיד יזכור וזה תמיד יפריע לו.
הוא "מאומץ".


אשמח לתגובות על המאמר חברים.