שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
טעות_היחוס_הבסיסית

טעות היחוס הבסיסית


הטיות בשיפוט שלנו, גורמות לנו לפרש את מעשי הסובבים אותנו בצורה אחרת לגמרי מהצורה בה היינו מפרשים את אותו המעשה, לו היה נעשה על ידינו האם זה בלתי הפיך? ולמה זה גורם? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם

בפרקי אבות נאמר- ״והוי דן את כל האדם לכף זכות״.

חזל מלמדים אותנו על פי הפסוק ״בצדק תשפוט עמיתך״ שכל עוד בן אדם לא ידוע ומוחזק לרשע, עלינו לדון אותו לכף זכות.
זאת אומרת שכשהוא עושה משהו שנראה לא תקין ולא ישר, עלינו לחפש במחשבתינו סיבות שיכולות לסנגר עליו, ולא להחליט מיד, שהוא עבריין ואדם רע ומושחת .
אם נדייק, נשים לב שלשון המשנה היא ״כל האדם״. מהי ההדגשה הזו מדוע לא מספיק לומר לדון את הזולת לכף זכות?
נדמה לי שהתשובה לכך תספק לנו מבט מרענן ומקיף על הסוגיא הזו.
לכל אדם יש רצון פנימי להרגיש שהוא הגון וטוב. כל פושע ורוצח ינסה תמיד לספק הסברים למעשיו ומניעיו. כמו למשל מנגנון ההגנה הפרוידיאני ״רציונליזציה״. בו האדם מסלק את רגשות האשמה והבושה שלו בעזרת הסברים מלומדים.
גם ברמה נורמלית שאיננה פתולוגית, כולנו מספקים לעצמינו תירוצים והסברים, למה היינו מוכרחים- לעקוף את התור,או להיכנס באין כניסה, או לא להשאיר טיפ במסעדה.גם אם נראה את בן או בת הזוג, או ההורים   עושים משהו מעין זה, כנראה שנחשוב גם כן, על נסיבות מקילות למעשיהם .
אבל, כאשר ניתקל במי שלא יעצור לנו במעבר חצייה, או יעקוף אותנו, או לא יהיה מספיק אדיב כלפינו. במצב כזה, אנחנו מיד נשפוט אותו כעבריין תנועה, כחוצפן, או כאנטיפט.
התופעה הזו קרויה בפסיכולוגיה החברתית ״טעות היחוס הבסיסית״,והיא מתארת את הטיית השיפוט שהזכרנו.
מהן באמת הסיבות לכך מדוע אנו מיד שופטים בחומרה ובשלילה כשאנו נתקלים במעשה לא הגון?
הסיבות לכך הן שכאנו לא מכירים את האדם שמולינו הרי שהמבט שלנו מצומצם רק למה שאנו רואים כעת בעיניים. אנחנו לא טורחים להתעמק רגע ולזכור שלאדם שמולינו יש גם כן רגשות ודחפים, לחצים והכרחים, ורקע סביבתי ומשפחתי . אנחנו רואים פקיד עצבני ומקללים אותו אבל לא חושבים אולי אשתו קיללה אותו בבוקר, או שיש לו ילד חולה בבית? אנחנו רואים נהג טס בכביש, ולא חושבים אולי יש לו ראיון עבודה קריטי, או שהכניסו את אשתו לחדר לידה כעת, וכן הלאה דוגמאות אין ספור.
חוסר ההיכרות, ואי הנראות של הסיבות, שגרמו לו לצאת מגדרו. גורמים לנו לחשוב ממילא, שהוא נהג מסוכן,ואדם עצבני ומרגיז. בעוד שעל עצמינו אנחנו נוכל להסביר- תשמע... אל תסתכל עלי ככה יהיה לי יום מטורף.. התינוק בכה כל הלילה, וחמותי לא מרגישה טוב, ואשתי מחכה לי וכו וכו.
בקיצור אנחנו מבינים שיש מצבים יוצאי דופן אצלינו אבל כשזה מגיע לזולת אנחנו שופטים על פי מראה עיניים ומחליטים שהסיבות למעשיו הן תכונות קבועות ולא השפעה רגעית של מצב חיצוני חולף.
גם על זה דיברו חז"ל בפרקי אבות ואמרו- ״אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו", פירושו של דבר כפי שאמרנו,שאתה לעולם לא תוכל לנחש איזו סיבה מזדמנת היתה לו כרגע לעשות מה שעשה.ואתה לא יכול להזסיק ולשפוט מכך על אישיותו הקבועה והאמיתית.
ולמרות זאת, מי שיקר לליבנו או מוערך בעינינו, או מוכר לנו. ונראה אותו נוהג שלא כשורה, עדיין נחשוב עליו בצורה טובה. ונאמר שבטח, היתה לו סיבה לנהוג כך כעת.
מדוע זה כך? 
התשובה היא- ״אהבה מקלקלת את השורה״.
האהבה משפיעה על החשיבה, ומספקת תירוצים והסברים, כדי לשמר את אותה, ולא לשנות אותה בגלל מה שראינו .
לכן אומרת המשנה- ״כל האדם״. חזל מחנכים אותנו להתרגל לחשוב בצורה פוזיטיבית ומקילה גם על מי שאיננו מוכר לנו. כמובן לא מדובר על נאיביות וחוסר זהירות, אבל כפי שהסברנו ברגע שנפנים שגם מי שמולינו הוא יצור אנושי מורכב בדיוק כמונו, נוכל גם לחשוב עליו בצורה מעמיקה ומורכבת כפי שאנחנו מבינים את המורכבות שלנו שמאפשרת לנו להבין שלכולנו יש מעידות או חריגות לפעמים ואין זה מעיד בהכרח על מהות האישיות הקבועה שלנו.
כמובן, שזהו סגנון חשיבה שמצריך תרגול ומאמץ, אולם מי שיאמץ אותו יזכה בסגנון חיים, שיתן לו מבט אופטימי יותר על החיים. ויאפשר לו לרכוש חברים, ולקבל את אמונם ואהבתם אליו,  כשיראו איך הוא מסוגל, להכיל ולהבין אותם.

אשמח מאוד לשמוע את תגובתך למאמר


מה דעתך על טעות היחוס הבסיסית ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כטעות היחוס הבסיסית