תמיד מסקרן אותי מה עובר על ריי, הכלב שלי, כשהוא עושה אתי את סיבוב הטיול שלו, ולכן החלטתי היום להתחבר אנרגטית לתדר שלו.  אני מזהיר שהכתבה שתקראו מכילה קטעים קשים להרחה:

איזה כיף, אבא לוקח אותי לטיול עדכון החדשות שלי לבוקר הזה.  הנה עץ המודעות, נריח רגע [סניף סניף] "בוקר טוב לכל הכלבים, מברנדי" איזה חמודה.  מה כתב פנגו? "נעלמה החתולה השותפה שלי לדירה, כל המוצא מתבקש לנבוח אלי אבל לא בין שתיים לארבע" איזו הודעה ארוכה, בטח הוא שמר את כל השתן לעץ הזה.  "מבטיח להיות בקשר" אני משתין חזרה.  יאללה ממשיכים.  הנה קקי, נריח. אה, זה של ג'וני. חרא של כלב.  או, הנה עוד עץ.  מה? אני לא מאמין, זאת הודעה מרקסי הפיטבול, הבריון השכונתי "אתמול הרגתי חתולה. באה לי לא טוב". מניאק, אני חייב לחזור לעץ של פנגו, רגע. [משתין] "שלא תדע עוד צער... אם אתה מבין את הרמז". 

אה, הנה כלב שאני לא מכיר.  מי אתה? רגע, תן לי להכיר. אחלה תחת. אכלת עוף במרינדה, הא? שובב.  יש, עוד קקי, בוא נקרא אותו.  שיט, אבא שלי דרך עליו.  הרס לי אייטם!  לא חשוב, נמשיך.  היי, ננסי, תני לי רגע להריח.  [מפשעה, תחת, מפשעה, שתן שלי, שתן שלה] רואים שזאתי גרה אצל מליונרים.  אריסטוקרטית, מבשמים אותה בדוגלי וכלבה-נא (למי שלא תפס, בכלבית זה נשמע יותר טוב).  הבנתי, נמשיך, הנה קיר הגראפיטי, מעניין מה השתינו עליו היום. "לאסי שובי הביתה" – איזה הומור ירוד.  זה ו"שלום חבר" יצאו מכל החורים – כל כך ניינטיז.  טוב, נריח רגע את העשב. "מי פנוי בגימל? קחחחחח" בוא הנה, נהגי המוניות החוצפנים לא יכולים להתאפק - חוסמים לנו את הקשר. 

היי, סטייסי, למה את שמחה כל כך היום, מה קורה? "רגע, ריי, תן לי להריח מה שלומך."  אני מצדי מריח במפשעה שלה את בובי, רמבו, ניק ובוננזה. מיוחמת, הא? מתגרה בי כי אני מסורס?  "לכי, יא מתרוממת! אבא, בוא נעוף מכאן."
הנה מרקו, חבר שלי.  מה המצב, אח שלי? תביא הסנפה. אני מאוד אוהב את התחת שלו. גם הוא את שלי. רגע, אח שלי, תן עוד שניה, לא סיימתי. תמיד יש שם משהו מקורי, הוא תמיד חושב מחוץ לקופסה של הבונזו.  [האו, האו] הוא שואל "בא לך ללקק לי את הפרצוף?" אני מחכה שיריח לי את המפשעה, ואז עונה לו "זין".  איחס, איזה מגעיל, ללקק פרצוף? יא מסריח, בא לי להקיא.  תן לי שוב להריח לך את התחת כדי להרגע.  תודה, נתראה בהרחת ערב.   

לאקי באה מולי – צ'יוואווה נחמדה, אבל בעייתית. למה בעייתית?  כי היא מאוד קרובה לגובה של השביל, וכשאתה מריח אתה לא יודע מה הסיפור שלה ומה של השביל – כמו שאתה קורא את אותה כתבה ב"ישראל היום" וב"ידיעות" ביחד.  טוב, סליחה, יש לי רגע יציאה [ברשותכם אני חוסך לכם את הקטע הזה בעיקר כי אני לא מבין למה אבא אוסף את זה בשקית – דווקא יצא לי פוסט מצחיק היום].

אבא אומר לי שחוזרים הביתה, בוא נראה רק מה כתוב על הקיר הזה.  [סניף סניף] טוב, אני לא מבין תאילנדית, אבל אם אינני טועה היה בשתן הזה קצת רקסי הפיטבול.  כמו שאומרים אצל הבני אדם: סוף גנב לצליה...  מי אמר שאין צדק בעולם?