הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
יעקב_כהן__בלוז

יעקב כהן / בלוז


מוטיב אהבה ומות במחזה
מוטיב אהבה ומות במזה בלוז מאת יעקב כהן.

המחזה בלוז מדגיש את הניגוד, שבין המסורת הישנה לבין התפיסה הפוטריסטית, עתידנית. המשקפת את האתגר  והתגר , שקורא האדם על היקום.
עומדת התפיסה הרומאנטית בחזרה אל הטבע. תמונת הנשגב לעומת התפיסה האגזיסטנציאלית קיומית, לפיה הכניעה הסופית למות, הוא אקט של בחירה. תוך ויתור על האפשרויות האחרות.
העיר לוז קיימת מחוץ לציוילליזאציה. חיים אידילים. מבנה חברתי משפחתי פטריאכלי , עם כבוד רב לזקן המשפחה.
מאפיין אותה תום קדומים וכניעה למסורת,שזהו יסוד הזקנה, אך גם צמאוןוסקנות לדעת , יסוד הנעורים.
תחילת ההתרחשות בבית ראש העיר שרף במלאת לו מאה שנהויום האירוסין של נינתו ארנה. כבר בתחילה מתגלה מתח שבין זקנה לנעורים.
ברקוס , הגורם הזר, הפורץ פנימה ומחדיר את העולם החיצוני העולם הגדול המתאפין בחיים מלאכותיים, עקורי שורשים וחסרי מנוח. מסומלים בשעון, סמל לזמן המואץ והמוגבל. העישון מסמל את תענוגות החיים והאקדח את המות.
זהו עולם שקרי, הפורץ לתא המשפחתי.
עולם מפותח ומציאותישמתאפין בטכניקה , תענוגות , בידור , מלחמה ומות.
לעומתה לוז בתמימותה הילדית, חלומית ופסיבית. שמרנות שלוווה ובטוחה.
הקונפליקט המרכזי מתממש בדמותה של ארנה. נקרעת בין שתי אפשרויות החיים ונאלצת להכריע בינהן .
האם תבחר בדישן  , נציג לוז, או בברקוס נציג העולם החיצוני.
ארנה בוחרת בברקוס והם נמלטים מן הקפאון הקיומי, אל המתיחות הרומנטית, שבין חיים ומות.
לוז היא עיר אשר למות אין שליטה בו, על-כן אין צורך במלחמת קיום ואין לחשוש מן העתיד.
הפחדד מפני המוות, המאבק בין הישן לחדש והמתח הרומאנטי בין הקיומי לסופי , בין האהבה לבין המות.
הדמויות המיצגות את לוז הן  עותי ודישן .הדמות המיצגת את העולם החיצוני, ברקוס.
דמויות הבינים האוהבות את לוז , אך גם את העולם החיצונ שרף וארנה.
הדמויות המרכזיות שרף וברקוס מיצגות את שתי אפשרויות החיים.
שרף - ראש העיר , בן מאה שנה ולו משפחה . בנים , נכדים ונינים. מידותיו טובות והוא פועל רבות למען עירו.
בזמנו שגשגה העיר בזכותו. זקן מכובד וחכם , איש מעשה חרוץ וישר. זוכה לאמון , אהבה , הערכה והערצה.
שרף מבקש לפרוש מעסקנותו הציבורית כדי להתפנות למחשבה והגות.
למרות שמרנותו הוא מתון , יש בו מהסקרנות להכיר את העולם החיצוני והשאיפה לדעת ולפרוץ אל המרחב.
ברקוס - זר המעורר סקרנות , אפוף קסם שלל העולם הנוכרי, מציאותי מאד ומפוקח.
הוא מייצג את העולם החיצוני , הרועש, הקיצבי והמזורז, הדינמי והסוער.
שאיפתו לחקור ולכבוש מרחב , חלל , טבע ולנצלו לרוחת האדם.
מתאפין בתענוגות וריגושיםומאבק קיומי על אף המלחמה וסכנת מות.
אין הוא טיפוס לילי מיסודו. הוא משתמש באקדח , כאשר חש לגונן על עצמו. ומעיר בארנה את הצימאון לדעת . מעורר את אהבתה והיא מתפתה לו.
השאלות הפילוסופיות הנרמזות במחזה.
האם הקדמה גורמת אושר לאדם? מה עדיף חיי שלוה פרימיטיבים, או חיי מתח ורגוש אגרסיבים.
האם לחיים יש ערך מוחלט? או עדיף לסימם מרצון, כאשר מגיעים למסקנה, שמוצו?
אין כאן תשובה פסקנית. הציויליזאציה והקדמה אינה מרבה באושר, אך זהו טבע האדם מעצם בריאתו והמציאות הריאליסטית.
בוז הוא מחזה אידאי, המבוסס על אגדה תלמודית . ,היא בלוז שצובעין בה תכלת,היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה נבוכדנצר ולא החריבה ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה . בזמן שדעתן קצה עליהן, יוצאים לחוץ לחומה והם מתים,
לוז הוא שמה הראשון של בית-אל , שם חלם יעקב את חלומו . עיר מיתולוגית אגדית.
בתשתית המחזה מיתוס גן-עדן המעלה את הויכוח , שבין נצח  ומות . מתוס קין והבל . עבודת האדמה והפניה אל הטבע ונציגו הבל,  לבין קין נציג המלאכה,  הטכנולוגיה והקדמה. על המחיר שבה.
במחזה שלוש מערכות , מבנה קלאסי של טראגדיה. אך זו טראגדיה, הסיום צופן הבטחה לעתיד.
זהו מחזה אידאי, המעלה בעיה אוניברסאלית אנושית כללית. רעיון נשגב עם בעיות מחיי היום יום.
בעיר לוז המות אינו שולט. צעירי העיר משתוקקים לשנוי , בעוד שהזקנים מבקשים להשאיר את המנהגים הישנים על כנם.
ברקוס , זר המחדיר את יסוד העולם הדינאמי ומערער את אמינותו של שרף, ראש העיר.
לאחר בריחתה של ארנה עם זר , מחליט שרף מרצונו החופשי לעזוב ולמות.
גם הלשון השירית הגבוהה תואמת את התוכן הנעלה. הדמויות אדאיות ומגלמות את הרעיון  במחזה . המחשבה האידאית היא החשובה ולא אופין על חולשתן האנושית.
מקורות: כהן, יעקב, בלוז , תל-אביב : י. צדיק , 1961 .

"כל הזכויות שמורות לאילנה בר-שלום"


מה דעתך על יעקב כהן / בלוז ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה