גן- לאומי ירקון ותל אפק

גן לאומי ירקון משתרע על שטח של 13.000 דונם. מתל אפק (אנטיפטריס) ועד מחלף מורשה.

תל אפק - ראשית הישוב בתקופה הכלקוליתית , 4500 שנה לפני הספירה עד תקופת הברונזה 3000 שנה לפני הספירה.
היתה אפק עיר גדולה ומבוצרת , שטחה 120 דונם.
השם אפק  נזכר לראשונה בכתבים מצרים מראשית האלף השני לפני הספירה.
ע"פ שמואל א התקים שפם קרב בין צבא הפלישתים לבין בני ישראל.
בתקופה ההלניסטית נקרא המקום פגאי (מעינות) כשם הכפר הערבי פגיה.
בתקופה הרומית הקים שם הורדוס עיר, שאותה כינה אנטיפטריס על שם אביו.
אמצע המאה הרביעית לספירה,שנת 363 חרבה אנטיפטריס ברעש אדמה , העיר הצטמצמה והתרכזה בראש התל.
במקום ישנה מצודה עות'מאנית החולשת על דרכים עתיקות וחדשות ומכונה מבצר אנטיפטריס.נבנתה בהוראת הסולטן סלים השני.
במצודה שרידי שלושה מגדלי שמירה. מהמגדל הצפוני -מערבי אפשר לצפות על מעינות הירקון.
לא רחוק משם שרידי בית המושל המצרי, שנבנה בתקופת הברונזה המאוחרת1200-1500 לפני הספירה. ושמש מגורי השליט המצרי באפק. בחפירה התגלו ממצאים רבים , בינהם קנקננים, חיפושיות, תעודות וחותמות.
מפינתו החיצונית הדרום- מזרחית של המבצר ניתן לצפות בקארדו, זהוא הרחוב  הראשי של העיר העתיקה.
בצידו המזרחי של המבצר חנכו המבריטים בשנות ה 30 מפעל מים מודרני, שהזרים את מי מעינות הירקון לירושלים.
פעולת מפעל המים הופסקה בזמן מלחמת העצמאות, לאחר פיצוץ המשאבה באזור לטרון.

מקורות הירקון - מתלל אפק בכוון צפון- מערב אל מקורות הירקון וברכת הנופרים.
בין עצי האקליפטוס זורם הירקון ובו צמחיה עשירה, צמחי קנה מצוי , פטל קדוש , לווביה מצרית ונופר צהוב  ובעלי--חיים. כמו: לוטרות , חזירי בר, אגמיות , דורסים ותוכים ירוקים צהובים שמקננים בפארק.

טחנת הקמח אל -אמיר - זאת הטחנה העליונה מבין חמש טחנות , שפעלו לאורך הירקון. מקור השם "אל-אמיר" בכפר הסמוך מהמאה ה19, אוכלסיתו ממצרים וסודן.
הטחנה היתה פעילה מהתקופה הרומית, הביזאנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. בתחנה אבני רחיים.
לאורך הירקון שטחים חקלאים , שדות ומטעים. המים נשאבים מהירקון.
בגדה הצפונית שני מבנים המבמנה המזרחי "בית החוה" מהתקופה העות'מאנית . ו"בית השואבה"  .
הצינור מעלה מים מהנחל לברכת אגירה.
מסילת הרכבת הונחה בשנות ה20, כדי לאפשר לתושבי פתח-תקוה להעביר את פרי ההדר לנמל יפו.
בתקופת המאורעות הוקם ה"פיל בוקס" - עמדת השמירה שנועדה להגן על הגשר, שעליו עברה המסילה. השמירה הוטלה עלהיהודים  ,חיל נוטרי הרכבת.
משער קטן תחת גשר הרכבת יוצא השביל אל "בריכת נופרים" - צמחית נחלים עשירה , קנה מצוי , ערבה ופטל קדוש וצמי לוביה
בפריחתן הצהובה.
ברכת הנופרים היא ברכה טבעית שבה פורח הנופר הצהוב בחודשי מרס- יולי.

"כל הזכויות לאילנה בר-שלום"