היום בדורנו אפשר למצוא ולהיתקל פעמים רבות בשאלת השאלות: "מדוע החרדים הפרזיטים האלו לא רק שלא עובדים, ולא רק שלא עושים צבא, עוד יש בתוכם את האומץ לעשות לנו כפייה דתית?"
 
נכון, אם לא נפעיל את מוחנו הקטן והחכם מאד, אכן זו שאלה קשה שהתשובה עליה לא בטוח תינתן, וגם אם תינתן לא בטוח שתתקבל.
 
אמנם, אם נסגנן את שאלה זו ביותר אלגנטיות, תצא לנו שאלה כזו:
אומרים אנשים, למה הדתיים עושים כפייה דתית? כשישאלו במה מדובר, ימהרו להשיב: הנה, אני יוצא מפתח ביתי בשעת בוקר מוקדמת ועודני בכרית וצריך אני לראות איזה אדם חרדי עם זקן גדול, פרזיט שלא עובד וחי על חשבוני, והוא מטריד אותי במשפט הידוע שלהם: "אחי הנחת תפילין היום?", וואלה, לא מתאים לי הקטע הזה!
 
אם כן, בכדי לענות על תשובה מן הסוג הזה, תחילה יש להבין מהו המושג "כפייה". לדעתי המילה "כפייה" היא שמכריחים אדם לעשות דבר מסויים שהוא לא אוהב או שזהו דבר אשר נוגד את דעתו. דוגמא לכך, יש אדם שכפו אותו לאכול דבר שהוא לא אוהב, ויש אדם שכפו אותו לאכול דבר שיכול להיות שהוא אינו יודע טעמו ואולי אכן זה טעים, אבל אינו רוצה לאכול משום שמאכל זה אינו כשר.
 
עכשיו שהבנו מהו המושג "כפייה", יכולים אנו לדון בעניין הכפייה הדתית.
 
תיאור הכפייה הדתית ע"י האדם החילוני, בדרך כלל מודגמת בדוגמא הידועה, מדוע החבדניקי"ם מניחים תפילין בכל מקום לכולם? מדוע עושים החרדים הפגנות בכדי לסגור כבישים בשבת? ועוד ועוד רבות הדוגמאות. אך הדבר המעניין כאן הוא, שתמיד חוזרות אותן הדוגמאות על עצמן ואין להם עוד דוגמאות. ועוד, שכל הדוגמאות האלו בעיקרון הם אותו רעיון.
 
אך הייתי רוצה לשאול, האם אי פעם הכריח אדם דתי להניח תפילין או לשמור שבת?! האם פעם הגיע אדם דתי אל אדם חילוני ואמר לו שאם לא יבוא איתו לשיעור תורה הוא לא ישכח אותו לעולם וידאג לטפל בו?! לא ולא! משום שזו כפייה, ובתורה עצמה אין את המושג הזה כפייה ואפי' לא בדומה לכך. שהרי כבר נאמר "ובחרת בחיים".
 
אבל כל הפרויינטה כאן זה שאם יתבונן אדם שיש בו קצת מן האלגנטיות יבחין שההפך הוא הנכון ואדרבה הכפייה המצוייה כיום היא כפייה חילונית ולא דתית. ואל תקפוץ אחי ותתפלא משום שאסביר לך את זה בצורה הברורה ביותר.
 
 
אח שלי, למה אני צריך ללכת ברחוב לקנות בסך הכל לחם וחלב או בסך הכל ללכת לעבודה כמו כל אדם, ועיני צריכה לראות את כל האשפה היוקרתית שזרוקה בטעות במסכי די.ודי ענקיים ופלזמות אשר ממלאות כל פינה אפשרית בשווקים וברחובות, במקום שתהיה זרוקה בפח האשפה המרכזית של העירייה? וכי אין מקום בפחים אלו? מה הבעיה, אפשר לפנות לעירייה ואני בטוח שיוסיפו עוד פחים! האם אין זו כפייה חילונית שבכח מכריחים אותי לראות את הפריצות והזוהמא שזה הדבר היחיד שהרבה אנשים נהיו משועבדים אליו ולמענו עובדים כל החיים?! למה שאני רוצה להניח תפילין ברחוב ולזכות יהודי במצווה שגם הוא שייך אליו ישר נזעקים כולם "היי, כפייה דתית", אך כשמניחים מולי תמונות שאינני מעוניין לראותם זה לא נקרא "כפייה חילונית"?
 
אז זהו, חושבני שמיצינו את העניין. ואיך אומרים, קחו את זה כחומר למחשבה.