אם צריך להגדיר את עצמי אז אני חילוני מאמין. חילוני בגלל שאני לא מאמין באלוהים. מאמין בגלל שאני מאמין בעצמי. לא מאמין שהאלוהים שלי  היה מרשה ל6 מיליון בני עמי ובתוכם רוב משפחתו של אבי וכמעט כל משפחתה של אימי להשמד בשואה על לא עוול בכפם. קשה לי להאמין שאלוהים לו היה קיים היה נשאר שלו לנוכח כל הרע שמסביב. למען האמת לא מפריע לי שאחרים דתיים. כן מפריע לי שיש דתיים שאני מכנה אותם ״ דתיים של כיפור״, אותם אנשים שמצהירים שהם צמים בכיפור אבל כל ימות השנה , לא אכפת להם מהדת ומשאר האנשים, מתנהגים כמו פושעים גמורים  בעיני הדת וגם בעיני החוק וברוב חוצפתם עוד חושבים שהאלוהים שלהם עיוור או טיפש דיו כדי לסלוח להם ביום אחד של צום על חטאי כל השנה ואף כל השנים בהן  הם עושים רק רע. חלקם אף אינם יודעים מדוע צמים ביום כיפור ולגביהם הצום הוא סוג של חוויה חברתית כמו הפייסבוק.
ואילו אני שאינני צדיק ואינני בהכרח צודק, החלטתי שלא לצום , גם בגלל שכה רבים לא ראויים צמים ויום לאחר יום הכיפורים חוזרים לסורם וגם בגלל שאני חושב שצום לא יכול לשמש ככיסוי לחטאים. 
אני מוצא את עצמי כועס על הדת שמאפשרת לרעים כך בפשטות להרגיש שמחקו להם את הנקודות הרעות בגלל שצמו. זה לא נכון זה לא הוגן וזה לא מה שהתכוון מי שהמציא את אלוהים, שלבטח התכוון לטוב.
יש לי עוד הרבה מה לומר אבל לתחושתי ככל שיהיה המסר קצר כך ראוי.
זוהי דעתי ואני מזמין אתכם להתווכח איתי ואיתה.