הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
לדעת_להקשיב_לקול_הפנימי!

לדעת להקשיב לקול הפנימי!


"אין לי סיכוי" "אני לא יוצלח" "המינוס בבנק תופח יותר מהשמרים...". מי מאיתנו לא מכיר את האמירות המטופשות הללו? הקולות הפנימיים מסמלים את אותן אמירות פנימיות. והן אילו שמובילים אותנו להצלחה או לכישלון מועד. מהי הדרך הטובה ביותר להעלות את הקול הפנימי לרמת המודע ולבחון האם הוא משרת אותנו או שמא עומד לנו לרועץ?.
בס"ד
 
לדעת להקשיב לקול הפנימי!

 
כבר מגיל ינקות הסביבה מעצבת את האמונה שלנו לגבי עצמינו והעולם. מבלי שניתן לנו
בחירה לבחון מה מתאים לנו ומה לא.  
אמירות שנאמרות בכל מיני סיטואציות בחיים. גם אמירות שלוקחות אותנו למקום גבוה,
וגם אמירות שלוקחות אותנו למקום נמוך..
העניין הוא שהם מרחיקות אותנו מהמקום האמיתי של עצמינו.
הרבה מאוד פעמים האמירות האלה מרחיקות אותנו מהמקום האמיתי של עצמינו.
כשאדם חי בתפיסת עולם  "כל העולם הוא כואב", כשחיים במציאות כזו הולכים בנתיבי
השביל של:  "אני לעולם לא אצליח להתפתח בשום דבר".
או אפילו סוג של אמירה כמו "אני מוכרחה שהבית יהיה נוצץ כל הזמן" כמה האמירה הזו
בתור נשים יכולה לקחת אותנו למקומות של שיעבוד, ואנחנו משלמות את המחיר על כך.
את עובדת את הסביבה, ולא את עצמך וזה לא המקום שלך
אמירות כמו: "החיים האלה לא שווים" " אני לא רוצה לחיות" תמיד מנגד יש אמירה נוספת:
"הרצון לחיים" כי עובדה שאנו ממשיכים לחיות.
אנו יודעים שכן ניתן להמשיך לחיות. האדם  נמצא שבוי בתחושה אחרת וצריך לברר למה הועלתה האמירה הזו.
אמא יכולה להתרגז על הילדים שלה בגלל משהו שהם עשו או בגלל תכונה מסוימת שלהם.
אבל אם מישהו אחר יגיד עליהם משהו רע בדיוק באותו נושא היא תצא להילחם כלביאה
כנגד המתקפה על ילדיה.
באותו אופן, כאשר תוקפים אותנו אישית אנו מחזירים מלחמה. אבל אם ההתקפה מגיעה
מבפנים, כלומר, אם אנחנו אומרים משהו שלילי על עצמנו, אין מי שיתווכח.
 אחד הדברים המרכזיים שנלמדים הוא הויכוח הפנימי עם מה שנראה ברור מאליו.
כאשר עולה מחשבה פסימית אנחנו צריכים להתחיל להתווכח עימה כאילו נאמרה על ידי
מישהו אחר. אין צורך לשכנע באמת.
עצם העובדה שתהיינה אלטרנטיבות נוספות כבר עשויה לעשות את השינוי.
לאנשים יש נטייה להאמין שאם זה מה שהם חושבים, זה גם מה שנכון.
 לכן אם יש לי אמונה מסוימת או הבנה מסוימת על משהו שקרה, זה בהכרח נכון.
למעשה זו שגיאה חמורה. עצם האמונה במשהו לא הופך אותו לנכון.
עצם ההבנה של עובדת חיים זו, היא מחצית הדרך.
המחצית השנייה היא הויכוח הפנימי שיש לערוך עם המחשבות הללו.


בואו נעשה תרגיל קטן:
במהלך התרגיל נעלה קול פנימי ונתבונן האם הוא משרת אותנו,
 
 או שמא מוביל לתחושות ורגשות קשים?


מהלך התרגיל:
1) הרפיה נשימתית – לנשום נשימות עמוקות ולשחרר, להזרים את האוויר בכול חלקי הגוף עד להרפיה מליאה.  

2) הקשבה לקול הפנימי- להעלות איזושהיא אמירה.
 התבוננות מי אומר את האמירה הזו? קול גברי? נשי? באיזה טון? החלטי?מהסס? איך הוא נראה? לבוש? שיער? וכו'
האם הקול נשמע מרחוק או מקרוב? באיזה מרחק היא ביחס אלי? איזה הבעת פנים יש
לדמות? איך היא משפיעה עלי? איזה הרגשה עולה בי למראה הדמות?
(בשלב הזה עצם המראה החיצוני של הדמות אומר לנו הרבה. שאלו את עצמיכם האם זו דמות חיובית או שלילית?)

 
3) העלאת אמירה סותרת- אם עלתה לי אמירה של ילד קטן הססן  שאומר "אני חלש!"
או "העולם הוא מקום מפחיד".
בשלב הזה אנו מעלים אמירה נוספת שלעיתים סותרת את הדברים.
לדוגמא: איש צבא עם מדים שהאמירה שלו היא: "אני בעל השפעה"  
 
 4) דיאלוג בין שתי האמירות\הדמויות-  שתי הדמויות מנהלות ביניהן דו שיח כאשר אנו עומדים
מהצד ומקשיבים.
(הבחנה והתבוננות האם המראה, הבעת הפנים, הטון  משתנה בעקבות התפתחות הדו שיח?)


5) התערבות של עצמי במהלך - אני פונה אל שתי הדמויות שמייצגות את שתי סוגי הדעות
ואומרת להם את מה שאני חושבת.


לסיום - הבחנה איזה מבין האמירות יותר מתאימה לי?.
לראות מה יותר נכון לך, מה יותר  מגלם את הידיעה הפנימית של חיים חדשים.

חזרה לנשימות. ולהווה.
 


 בהצלחה!!
 
 "קול קרא לי והלכתי,
 
 הלכתי כי קרא אלי הקול". (חנה סנש)


מה דעתך על לדעת להקשיב לקול הפנימי! ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה