אתה יוצא עם בחורה לדייט ובמקום להיות אמיתי אתה צריך להתעסק במניפולציות, כי זה מה שעובד בעולם של הדייטים של היום. דרך אגב, בחורות די אוהבות את זה. אתה שואל חבר טוב שלך מה הולך יא גבר? "וואלה הכל טוב אחי"

אתה מסתכל על הפרצוף שלו ואתה רואה שמשהו לא טוב שם, הוא אפילו די ממורמר תנועות הגוף שלו משדרות את זה. אז אתה שואל אותו שוב "אתה בטוח שהכל טוב יא חבר?

ואז הוא מתחיל לשפוך את הלב שלו...זה במקרה שהוא באמת סומך עלייך ולא פוחד מה תחשוב עליו. אנשים היו מתים להיות כנים עם עצמם, אבל כנראה הם די פוחדים מה אנשים אחרים יחשבו עליהם. גם בחורות הן שקרניות די גדולות. אנחנו הגברים רק מחרטטים בקטנה, אצלן זה שקרים, אצלנו זה חרטה בקטנה.

אתה יכול לשקר לחבר שלך על רכב שקנית כמה עלה לך הרכב? "עשו לי הנחה של 1000 ש"ח" תכל'ס עשו לך הנחה של 800 ש"ח, אבל אתם יודעים זה שקר בקטנה זה חרטה קטנה שאפשר לחיות איתה (שקר לוגי קטן).

בחורות הן די שונות מאיתנו המוח שלהן עובד אחרת, אבל גם השקרים שלהן די שונים משלנו.

כשאתה יוצא לדייט עם בחורה,  אם אין משיכה סביר להניח שהיא תגיד לך "שמע אני נורא עייפה" 
את רוצה שאני אקח אותך הבייתה? לא עזוב אני אקח מונית אני יכולה להסתדר לבד...חחחחח
זה במקרה שהיא ממש רוצה לסיים כבר את המפגש ולא לראות אותך שוב עוד לעולם. 

תחשבו בסיטואציות האלה אם אנשים היו באמת יכולים להיות כנים עם עצמם, מצד אחד זה באמת יכול להיות פוגע, אבל מצד שני כשאנחנו לא מדברים על הבעיה אנחנו לא יכולים לפתור אותה. כשעץ גדל עקום יהיה קשה ליישר אותו כשיגדל"

סיטואציה על תקשורת כנה:

איך את היום מרב? "האמת שחרא על החיים שלי" יש לי עבודה שאני ממש שונאת ונימאס לי מהבוס החופר הזה. "אני חושבת שאני יכולה לעשות את העבודה בהרבה יותר טוב ממנו"

איך לך עבר היום יוסי? על הפנים אני לא אוהב את המקום עבודה שאני נמצא בו, אמרתי לפחות אני יפגש איתך ותעלי קצת את האנרגיות.
 
זה חלק קטן משיחה של תקשורת שהיא די כנה, אל תחשבו שזה מה שבאמת קורה בין אנשים, רובם משקרים לגבי הרגשה הפנימית שלהם.

האם זה קשה להיות כנים עם עצמנו? האמת שזה די קשה וכמעט כל בן אדם שומר איזה משהו בלב. מדחיק את האמת, מהפחד שהסביבה תשפוט אותו. אני לא מבין איך עדיין בעולם של היום אנשים מפחדים להראות את מה שבוער להם בלב ולשפוך קצת. להיות אנושיים. הרי אנחנו אוכלים כל כך הרבה חרא שבאמת צריך להוציא אותו החוצה, שלא נריח כל החיים שלנו ריח של קקי בתוך החיים שלנו.

בסך הכל כולנו מרגישים, ושקרן האדם שיגיד שהוא לא מרגיש את הלב שלו פועם כשמישהו מעצבן אותו, כשחברה שלו עוזבת אותו, או כשחבר שלו דופק לו חרטה בפנים על סיטואצייה מסוימת שקרתה. אני אוהב להראות איך אני מרגיש מבפנים ולהוציא את זה החוצה.

אנשים טוענים שאני אמיץ, או "לא רואה בעיניים" מהעיניים שלי זה פשוט לחיות את החיים ולהיות כנה עם עצמך. החיים בהרבה יותר פשוטים כשאנחנו כנים עם עצמנו, גם שזה נראה מוזר, או מפחיד.

האם החברה לימדה אותנו להיות שקרנים מטבענו, אולי זה החינוך המוגבל של הורינו?

כשילד מגיע לעולם הוא סקרן מטבעו. כשהילד סקרן שואל את אמא, ,תגידי אמא איך מגיעים ילדים לעולם?
אמו של הילד משיבה: "החסידה מביאה ילדים חמוד" משקרים לנו מגיל קטן ואנחנו בסך הכל מתרגלים לשקר לאחרים. אנחנו לומדים מהסביבה שלנו להתנהל על ידי מניפולציות ושקרים מהפחד מה אנשים אחרים יחשבו עליי.

האם אנחנו מפותחים בתקשורת? אנחנו בקושי יודעים לתקשר אחד עם השניה. אפילו חיות יותר כנות מאיתנו.
תסתכלו בתל אביב כמה אנשים מביאים כלבים. אתה מסתובב ורואה אדם מפוחד עם 7 כלבים בצד ימין ועוד 3 בצד שמאל.

כשאתה שואל את עצמך wtf? למה האדם הזה צריך כל כך הרבה כלבים? האמת שהתשובה היא די ברורה. הכלב כנה יותר, כלב רגיש, כלב כמו תינוק קטן סקרן שמחפש תשומת לב. "אז למה שאני לא יביא 10 כאלה רק לעצמי" הרי הם בהרבה יותר טובים מבני האדם, בהרבה יותר כנים מבני האדם. סוף סוף אפשר לחיות מחוץ לבדידות של העולם המודרני ולהביא 17 כלבים (:

מה לעשות שבבית הספר המודרני לא לימדו אותנו איך להסתדר עם רגשות וסיטואציות מהחיים האמיתיים. לימדו אותנו רק לספור נוסחאות ולהתחרות בציונים אחד עם השני. אגו נגד אגו. שיט נגד שיט. מחר תקומו בבוקר ופשוט תהיו כנים יותר, תרגישו יותר ותראו איך היום נהפך מיום שחור ליום עם אור.