אם למישהו מאיתנו הייתה נוסחה לירידה במשקל ושמירה עליו (בתוספת כמה קוביות בבטן) הוא ודאי היה כבר מיליארדר. רובנו, אם לא כולנו, מכירים את הכללים הבסיסיים להרזייה: לשתות מים, לאכול פחות, לעשות ספורט וכו'.
אז אם יש לנו את הידע, למה לעזאזל אנחנו נשארים עם הצמיגים במותניים, השומן בירכיים ולא מצליחים להיכנס לג'ינס הנכסף ששמרנו מהתקופה ה"רזה" שלנו?
המפתח טמון בגישה.  כדי לשנות את גופנו אנחנו חייבים לעשות שינוי בחשיבה ובאמונות שלנו.
ראשי, ענו על השאלה הבאה?
האם אתם תופסים את הירידה במשקל כבריחה ממשהו שלילי (כבדות, בעיות בריאות, מראה שאתם פחות שלמים איתו) או כשאיפה למשהו חיובי (בריאות טובה יותר, קלילות, מראה יותר מושך, אפשרות לקנות מבחר גדול יותר של בגדים)?


אנשים רבים אינם מרוצים ממצבם, מקטרים ואומרים שהם חייבים לעשות דיאטה / להיכנס לכושר וכו' אבל בפועל נכנסים לפעולה ומוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם רק כאשר המצב נעשה בלתי נסבל והם מרגישים שהם חייבים "לברוח" מימנו. למשל, פתאום הם מתחילים להתנשף כשעולים במדרגות, בדיקות הדם יוצאות לא תקינות, חבר לכיתה מימי התיכון אינו מזהה אותם, שואלים (זה תקף רק לגבי הנשים...) אותן  מת הן אמורות ללדת וכיו"ב. האדם, שנתקל במצב לא נעים, מקבל אנרגיות ומחליט לעשות כל שביכולתו על מנת לשנות את המצב.
הכול טוב ויפה, רק שלאורך זמן קשה להתמיד כשאת/ה כל הזמן מנסה להימנע מתוצאה שלילית.
לכן כדאי לנסות ולאמץ גישה של "כאשר אוריד במשקל ארגיש יותר טוב, אוכל לנשום בקלות, איראה חתיך וצעיר יותר, אוכל להיכנס לחנות בגדים ולמצוא בגדים יפים במידה שלי" וכד'. כלומר, להסתכל קדימה, לתוצאה העתידית הנכספת ולא אחורנית, על העבר הפחות זוהר.


בהתאם לכך, כדאי לחפש בתהליך ההרזיה מה כן אפשר ואולי אפילו כייף לעשות, במקום להתרכז במה אסור ואי אפשר.
לדוגמה: אפשר לאכול את רוב הירקות ללא הגבלה, אז כדאי להתחיל כל ארוחה בסלט גדול / ירקות אפויים או מרק חם. אפשר למצוא מתכונים מגוונים וטעימים ולהכין את אותו חומר גלם בכל פעם בצורה שונה. למשל סלט גזר עם תפוחים, שקדים ומעט מיץ לימון / סלט גזר עם סלק חי מגורר / סלט גזר חריף בסגנון מרוקאי ועוד. הרעיון הוא לא להרגיש קורבן ומסכן אלא לקחת אחריות ו"לעשות מהלימון לימונדה".

                            
כנ"ל לגבי ספורט. ישנם יחידי סגולה שנהנים לרוץ כל יום עשרה ק"מ אבל מי שלא, צריך למצוא פעילות גופנית שתסב לו הנאה או לפחות שלא יסבול בה. אין הכוונה שלא צריך להתאמץ ולהזיע, ודאי שיש להתאמץ כדי להגיע לתוצאות, אבל כשאתם יוצאים לאימון כדאי שיהיה לכם לפחות חשק מינימלי ושתיהנו מימנו במידת האפשר. כך יהיה לכם קל יותר להתמיד ולהגיע לתוצאות.
וכאן הגענו לעיקרון הבא שהוא התמדה וראיית התמונה הרחבה. אם למשל אתם רוצים להפחית את כמות הסוכר שאתם צורכים אך מתקשים ליישם את זה, עשו זאת בהדרגה. במקום לשתות קפה עם כפית סוכר, שתו עם חצי כפית. את חטיף השוקולד היומי החליפו בתמרים ואגוזים (שהם אמנם עתירי קלוריות, אך בריאים, ואם צורכים אותם במידה, אינם משמינים ויחד עם הקלוריות אנחנו מקבלים גם חומרים שמיטיבים עם הגוף). כל שינוי שתעשו לטובה, גם אם קטן, ייתן בסוף את אותותיו. גם אם תרדו רק 250 גרם בשבוע, זה שווה 12 ק"ג בשנה! ואפילו אם תרדו בממוצע רק 100 גרם בשבוע, זה כמעט 5 ק"ג בשנה וגם זה לא מעט וודאי עדיף על אי ירידה בכלל או על השמנה נוספת.
אם אתם נשקלים מדי בוקר, ולפתע רואים שעליתם קילו שלם מאתמול יכולות להיות לכך מספר סיבות: אולי באמת הגזמתם אתמול כש"התחרעתם" על הסיגרים עתירי השמן בחתונה ודגמתם באופן יסודי את כל הקינוחים או שיש סיבה אחרת כגון צבירת נוזלים. אם אכן אכלתם יותר מדי, אין טעם להיכנס למרה שחורה ולגישה של "אם כבר – אז כבר" ולטרוף מכל הבא ליד כי "ממילא הרסתי את הדיאטה", אלא להסתכל על התמונה הרחבה. היום ומחר הקפידו קצת יותר על אכילה נכונה ועשו פעילות גופנית ותוך כמה ימים המצב ישוב לקדמותו. אם זו רק צבירת נוזלים או כל סיבה אחרת, ממילא למחרת המשקל יתאזן ולכן חבל על העצבים והתסכול. 
על מנת לתחזק את החשיבה החיובית לכיוון העתיד, צ'פרו את עצמכם על כל הישג קטן. ירדתם שני קילו? קנו חולצה חדשה (רצוי בצבע שמח ולאו דווקא בשחור), יצאתם לפעילות גופנית נמרצת? פרגנו לעצמכם סרט בטלוויזיה או סתם מנוחה . הכלים יחכו... ככל שתהיו במצב רוח שמח וחיובי, כך סיכוייכם להצליח בתהליך
יגדלו. 


כפי שכל מי שירד ואח"כ עלה בחזרה במשקל יודע, ישנן עליות ומורדות ולכן "צרת רבים חצי נחמה". אם יש לכם אפשרות, הירשמו לסדנה של אכילה נכונה שגם תיתן לכם כלים ובעיקר תכניס אתכם למסגרת. כאשר אתם יודעים שביום שני בערב אתם צריכים להישקל, כבר מיום שישי אתם תהדקו את החגורה ותחסכו מעצמכם קלוריות רבות. יתירה מזאת, גם לאחר שתרדו את כל הקילוגרמים שהצבתם לעצמכם כיעד, לא כדאי לפרוש מן הקבוצה, אלא להמשיך ללכת אפילו במשך שנים, עד שאתם מרגישים שאורח החיים הבריא כבר הפך אצלכם לטבע שני.
ואם מדברים על מסגרת, כדאי מאוד שלפחות חלק מן הספורט שלכם ייעשה במסגרת כלשהי, אם זה אימון כדורסל כל שני וחמישי, פילאטיס מכשירים כל שלישי ושישי או רכיבה על אופניים עם עוד שני חבר'ה מהבניין בראשון ורביעי. העניין הוא להתחייב (בכסף ו/או בזמן) ואז הסיכוי שאכן תצאו לאימון ולא תתחמקו מימנו יגדל מאוד.
אז קחו דף ורשמו לעצמכם:
מה המטרה שלי? (לרדת 10 ק"ג / להגיע לרמות כולסטרול תקינות / להיכנס לג'ינס מידה 40 וכו')
 איך אתם מתקדמים לקראת המטרה? מה אתם עושים בשבוע הקרוב?
מבחינת התזונה? (למשל, מפסיקים לאכול אחרי תשע בערב / מתחילים לשתות שתייה חמה ללא סוכר / מגדילים את כמות הירקות היומית וכו') ______________________________________________
איזו פעילות גופנית תעשו השבוע? (אפשר להתחיל גם במשהו קטן, העיקר להתמיד. למשל הליכה יומית של 20 דקות ומאוחר יותר להאריך לשעה ו/או לשלב מדי כמה דקות ריצה)
__________________________________________________________
 
הרבה הצלחה והנאה מהדרך. התוצאות לא יאחרו לבוא...