השבוע פנה אליי הקטן בבקשה... "אני חושב שלא תסכימי..או שתעלבי אמא" ,הוא פתח ,מושך את מילותיו באיטיות. זה תמיד גורם לי לחייך,הבחירה החוזרת שלו בטקטיקה הכי שקופה .. בציפייה מלאה שגם הפעם זה יעבוד. זה תמיד מביא לי נחת.. הידיעה הזו שהוא בוחר מראש בטקטיקה. הילד הזה עוד יסתדר בחיים. "נו יהונתן.. מה הפעם? נסה אותי", אני משיבה בשובבות. "אני חושב שתעלבי כי לך לא עשינו את זה אף פעם.." הוא ממשיך להתפתל. "הרבה דברים לא עשיתם לי אף פעם.. אבל אולי פעם..אז בוא תספר לי במה מדובר", הנה נעלמת לי תחושת הנחת, הוא רוצה משהו שקשור לאבא שלו. "זה קשור לאבא...אבא מאוד רוצה אופנוע והוא לא מצליח לחסוך כי אנחנו תמיד מבזבזים לו את הכסף,אז חשבנו טליה ואני שנתחיל לחסוך בשבילו". "כן ? ואיך בדיוק חשבתם להשיג את הכסף לחיסכון?" אני שואלת מיידית,מודעת לחוסר השליטה שלי על הטונים של דבריי. "את רואה ! את כועסת,כי לך אף פעם לא חסכנו למשהו שאת רוצה", הוא ממשיך למשוך את המילים,עכשיו זה נראה לי פינוק מעצבן. "אני לא כועסת,אני פשוט תוהה יהונתן, לחסוך כדי לקנות לאבא אופנוע זו מטרה יפה אבל קצת גדולה עליכם לא"? אני ממהרת להצמיד טונים עניינים לדברי. "לא"! הקטן מרים מעט את קולו, "הנה,טליה ושיר התחילו למכור כל מיני דברים שלהן שהן לא צריכות", "כבר יש להן 25 שקלים.." הוא מתחיל ליבב. אני מזכירה לעצמי בלב להתעלות,להתעלות על המרמור.. על המחשבה המבאסת שמתעקשת להדחף בראש..כן ,באמת לך הם אף לא חסכו למשהו.. אני מזכירה לעצמי שיש פה ערך,ערך שאני מתעקשת להפנים אצל הילדים,המחשבה על האחר. "זה מקסים יהונתן", אני מוצאת את עצמי אומרת בקול רם. "המחשבה שלכם על אבא מאוד מרגשת" אני ממשיכה להיות מרוצה מעצמי. עד ליציאה הבאה: "אז בסדר אמא? את תכיני לי עוגות ולימונדה ונמכור אותם ביחד לאנשים ברחוב"
בסדר יהונתן,מידדדד! ,חכה שנייה אני רק שמה על עצמי סינר ומתחילה באמנות האפייה,מיד אתחיל בניפוי הקמח ובהתפחת השמרים. אתה בינתיים רד למטה לקטוף לימונים.. אם תמצא תפוזים,תביא גם.. אנשים אוהבים מיץ טבעי סחוט.. בכל הטעמים,ואם לא תמצא יקירי,אסיים את האפייה ונצא יחדיו לשוקה לקנות. הככככללל בשביל אבא שלך,האיש שביומיים האחרונים מנהל איתי דיון ער ופעיל על הסכום היחסי של עלות השאלת ספרים מתוך גובה התשלום הראשון לבית הספר,כדי לבדוק ממה הוא פטור,20 או 80 שח.
אתם יכולים להשאר רגועים,שום דבר מזה לא נאמר בקול רם. "בסדר מתוק שלי",השבתי לו בקול מכווץ. הוא לא הבחין ופנה לחדרו שמח ומרוצה. בערב התקשרה חברה טובה לשאול מה עניינים,שיתפתי אותה. היא התעלפה על הקטן.. "איזה מתוק"!. אחר כך התעלפנו יחד מצחוק על הבדיחה.
בערב סוכות הילדים אצלו,הקטן מזכיר לי בטלפון בכמה מילים את עניין החיסכון,ודורש שלא אספר לאבא כי זו הפתעה. אני מבטיחה. יש לי יומיים פנויים.. אני משעשעת את עצמי,הנה דרך לבלות אותם.. אם נמכור כל פרוסת עוגה בחמישה שקלים.. אני מתחילה לחשב בציניות. ועכשיו ברצינות.. אני בבעיה. איך לעזאזל משתפים פעולה עם הרעיון הזה ויוצאים שלמים,איך מתעלים?יוצאים לא ממורמרים,גדולים מהחיים מול הילדים? אין לי מושג.. אני מניחה לעצמי,יש לי יומיים לחשוב. בין לבין אני נזכרת ומביאה לעצמי תוספות קורעות.. אולי גם סבתא רחל תירתם לעניין.. היא מאוד אוהבת את אבא ובל נשכח שהיא אופה בחסד.. ואז משיבה לעצמי בלב .. קואל! קואל אני אאפה לך! (לטובת דוברי התימנית..אני מקווה שהייתי ברורה אבל לא בוטה מידי).
אתמול בערב החלו ניצנים של רעיון,בבוקר כבר היה לי רעיון מוגמר. אם כבר להיות בסיטואציה הזו,למה לא להפיק ממנה את המיטב. חשבתי על הגדולה שלי שמאז התחילה השנה מתקשרת איתי באמצעות משיכת בייייי בטלפון כשהיא אצל אביה או בסגירת דלת חדרה אצלי ופתיחתה לקבלת תזונה. אינספק שבשל העדר התמימות האופיינית לגיל עשר, המידע הזה על תוכנית החיסכון לאבא לא מגיע אליי ממנה. חשבתי לעצמי שזו דוקא הזדמנות שהמידע הזה יגיע אליה ממני..מציאת נושא שיחה ומטרה משותפת. עלה לי רעיון להפוך את תוכנית החיסכון ממטרה הנעלה בעיניהם למטרה נעלה גם בעיני.. הנה להן שתי ציפורים במכה אחת. הם מרוצים.. אני מרוצה ..ומי יודע אולי גם הוא בעוד חמש שנים עת יבחן את תוקף רשיונו לרכיבה על אופנוע. ..אם סבתא רחל תצטרף למיזם.. אני מזכירה לעצמי.. אז בעוד שלוש שנים :)
כל מי שמכיר אותי יודע שאני אדם של פרוייקטים.. לא משנה מה,תן פרויקט ,אני אבצע. לפרויקט הזה קראתי "כלכלת ערכים",(או אבא בדרכים.. בתקווה). בטח ובטח אם זה כרוך בקריאה,כתיבה ומחשבה יצירתית. בעשר כבר הוצאתי מידע מהאינטרנט,משם לכתיבת הכרטיסיות,בניית כללי המשחק ועדכון הקטן בטלפון. מניסיון.. הוא כבר יעדכן אותה בכמה מילים, כך שעד מחר תהיה התשתית מוכנה להתחלה. אחד התסכולים הכי גדולים שלי מאז התגרשתי קשור לחינוך הילדים,
תמיד ידעתי שאגדל את ילדיי לערכים. לאהבת הזולת, לכיבוד האחר,ליושר והגינות,לסובלנות,אי אלימות,לאדיבות. לאהבת המולדת. ראיתי בעיני רוחי ילדים מיטיבי לכת.. דמיינתי את הטיולים שנעשה,איך נכיר יחד בשבתות כל חלקה בארץ הזו.. אפילו התיישבתי פעם לפרוייקט אחר שנועד להכיר לילדיי את כל מלחמות ישראל. המציאות הכתה בפני בפעם הראשונה כשהקטן חזר ממנו עם הבקשה הכי תלושה ממי שאני, "אמא",הוא שאל אותי,"אפשר שגם בשבת שאצלך נסתובב בין החנויות.. נעשה קניות?". הניצוץ בעיניו שבר אותי :) כשאתה מתגרש,אין לך שליטה על החינוך שלהם בערך ב40% זמן מהחיים שלהם. אקצר ואומר שיש לי ילדים מקסימים... אבל בהחלט מעדיפים קניות על פני טיול במולדת והרצאה חופרת של אמא. רכיבה על אופניים על פני צום אפילו לחצי יום, החלפת מהלומות ביניהם על פני הדברות וותרנות ,הצמדות לילד החזק על פני סיוע לחלש... כשאתה גרוש, סנקציות שאתה מטיל מאבדים את ערכם אחרי יום שבו הם מבלים אצל הצד השני. המילים שלך מתמסמסות בסופש שלם שהם אצלו. קשה.
הרעיון של כלכלת ערכים מצא חן בעיני.. ממילא תכננתי להתחיל עם דמי כיס..מה אכפת לי שישתמשו בו למטרה נעלה בעיניהם.. ועל הדרך יתוודעו לעוד ערך,לעוד כלי ,לעוד משמעות,להרחבת ארסנל התגובות והדרכים המוכרות להם. אז זו התוכנית: בשלב הראשון בחרתי את בנק הערכים המשפחתי שלי,מה הייתי רוצה שיהיה להם כבני אדם,הוספתי לזה גם ערכים שהייתי רוצה שירכשו כדי להתמודד טוב יותר בחיים ,מתוך הכרות מוקדמת שלי איתם, ליהונתן סבלנות,גמישות.. לטליה אופטימיות,ראיית חצי הכוס המלאה.. בשלב השני הכנתי כרטיסיה לכל ערך עם הגדרה ברורה של כל אחד מהערכים והוספתי דוגמא רלוונטית מהחיים שלהם.(הכנתי עוד מס העתקים מכל כרטיסיה,רק הערך,ללא כל הפירוט והדוגמא הנלווית). דוגמאות לערכים: גמישות,סתגלתנות,אמפתיה,כיבוד הורים,אדיבות,יוזמה,עבודת צוות ועוד ועוד. בשלב השלישי בניתי את כללי במשחק: המטרה-קבלת דמי כיס . דמי הכיס נעים בין 15 ל 18 שח לשבוע. האמצעי , מימוש 5 ערכים בכל שבוע. כל ערך שווה 3 שקלים. יש כמובן ערך בונוס אותו רק אני יכולה להעניק כשזיהיתי משהו. בכל פעם שנדמה להם שממשו ערך,עליהם לקחת את הכרטיסיה המתאימה ולכתוב מאחוריה את המעשה. יום חמישי נקבע כיום קבלת דמי הכיס,כמובן שאחרי הצגת הכרטיסיות ודיון קצר עליהם. במהלך השבוע אפשר לקשר כל התנהגות ומעשה שלהם לכרטיסיות..לעודד התנהגות מסויימת,לכוון לאחרת וכן הלאה.
כרגע סיימתי את שיחת העדכון עם הקטן..הוא נשמע נרגש מאוד. "אמא", הוא אמר לי,"אפשר שלא הכל ילך על האופנוע של אבא.. חלק אני רוצה לעצמי, יצא משחק חדש ל box x, ואני רוצה מנוי לערוץ 58 ,ויש לגו של מלחמת הכוכבים...ו.". "תתחיל לחסוך" אני ממלמלת .. "ותעדכן את אבא שאני רוצה טיול למלדיביים".