לא הייתי מגדירה את עצמי דיכאונית או פסימית וגם לא תלושה מהמציאות או טמבלית, אולי מבולבלת מעט מהחיים.לפעמים.

ראשי מסתחרר מתהיות, מחשבות וחלומות על מה שאני עושה ובעיקר מה שאני לא עושה בעולם הזה.
בעולם עם כל כך הרבה תוכן, כיוונים ואפשרויות, בכל פינה מסתתרת הזמנה חדשה-לשינוי כלשהו בחיים:

מה אם..
אפסיק ללמוד ואטוס לחול לזמן מה? אולי אכנס להיריון וייחל לשלישייה?
מה עם חתונה או מעבר דירה? מה עם למצוא עבודה חדשה, כזאת שאני באמת רוצה?

משהו חדש. מסעיר. 
יכול לקרות בכל רגע. חייב לקרות, אני מקווה.
רק שלא אפספס! שאדע להיות שם, שאתגבר על הפחד מהסיכונים.
אני לא רוצה להיכנע למלכודת העכברים הזאת, ללמוד לתואר שבסוף לא אעבוד בתחומו בכלל, לזרוק על זה המון כסף, או לעבוד קשה בשביל משכורת עלובה.
לא ייתכן שאין דרך לעבוד פחות ולהרוויח יותר, לא יתכן שזוהי הדרך לחיות את החיים האלה.
[ההורים שלי, לדוגמא עובדים 12 שעות, 6 ימים בשבוע! כבר עשרות שנים. ]


עוברות בי מחשבות על מסחר באינטרנט,  על לפתוח עמוד ביוטיוב-לדבר שטויות ולהרוויח המון, למכור דברים ביד 2 או לפתוח עמוד עסקי בפייסבוק, והמחשבה הכי נועזת שלי-זאת שאני לא נותנת לה להישאר יותר מידי בראשי, כי רק לדמיין עושה סחרחורת, זה לפתוח חנות אמיתית-אפילו עם קונספט שכבר שמור לי בלב.
אני מתמוגגת מאושר מהמחשבה, שאולי אני לא צריכה בכלל תואר, שאמצא איזשהיא עבודה נהדרת, ואעסוק בספורט ואכתוב ספר, ואמציא לי שאר תחביבים. אלמד אנגלית או אעשה קורסים בפילוסופיה. האם זה אפשרי? 

ואם זה אכן  באמת קיים, למה שאני לא אנסה? 
הרי אנשים של ממש, בשר ודם, כבר עשו דברים מהפכניים;
הקימו סטארטפים חדשניים, הפכו לאנשי שיווק ומסחר רציניים.
יש קבלות והוכחות לכך שהאיטרנט יכול להיות מקור מעלף של הכנסה. 
ישנם אנשים בעלי מוטבציה ואומץ שיצרו דברים מטורפים ששינו את העולם.

וכבר הספקתי להיזכר בריל לייף- במבחן בפיזיקה שיש לי מחר
ובמשמרת בשירות לקוחות שיש לי מחרתיים.

ובעוד שבוע שתיגמר תקופת המבחנים- אני אתחיל את הפרויקט, רק צריכה להיות יותר ספציפית ולדעת מה יותר מתאים לי..לייעד את זה בשבילי..
מבטיחה לעדכן.

מאחלת לכל אחד- שתהיה לו את התעוזה לעשות, ולא להיכנע למצב ששמו אותנו בו, אנחנו הרבה יותר מזה