האינטרנט יכול להיות נפלא כאשר זה נוגע לאתרי חדשות אמינים (אם זה מגיע לידי כך), לאתרי תרבות, לאנציקלופדיות חופשיות, לאתרי מפגשים, צ'אטים ופורומים וכן, אפילו לאתרי סקס. מתחילה להיווצר בעיה כאשר  העניין הופך לבלתי מנוטר ובלתי מוגדר.
כל כלי טכנולוגי מעשה ידי אדם הוא למעשה חסר זהות ערכית-מוסרית עד לרגע השימוש בו. אז הוא יכול לקבל זהות ערכית חיובית או שלילית. כך למשל סכין יכולה לשמש למריחת חמאה על לחם או לשיסוף גרונות (שלילי).
כיום אתרים בימינו מנסים לפנות לקהל הגדול ביותר, ועל כן הנושאים והאייטמים השונים מעורבבים יחדיו בדף הראשי, שהוא הרי העמוד המייצג והמפתה של האתר והכותרות שמטרתן לפתות אדם לקרוא כתבה רק מתוך קריאת שורה אחת (ממש כפי שכותרת מאמר זה מנסה לעשות), חייבות להיות מזעזעות כדי למשוך את הקורא. כך נוצר מצב בו באתר חדשות אחד נמצאים בו-זמנית בדף הראשי אייטמים שעוסקים ב: פוליטיקה, פלילים, רכילות, מוזיקה, משחקים, סקס ויחסים, מדע לילדים ועוד.
כביכול מדובר באוטופיה של ידע מכל הסוגים והמינים, אך לאמתו של דבר מדובר בתוהו ובוהו שמוליד שטחיות ובורות ופוגע בחפים מפשע, ברגשותיהם של אנשים ובדרך חייהם של אחרים.
בואו כבר נסכים יחדיו שהמידע צריך להיות זמין. לא על כך הויכוח. הויכוח הוא על ה איך וה למי המידע זמין. לא אדבר בכלל על הדמגוגיה העיתונאית המבישה של ארצנו, כי זה נושא בפני עצמו שיכול להכיל מאמר נפרד בפני עצמו, ואפילו שניים.
הדבר שכן אדבר עליו הוא ערבוב התכנים שרוב הזמן פשוט אינו ראוי. אתר YNET לדוגמא (ממנו נלקחה הדוגמא הנ"ל) איננו מוגדר כאתר המיועד לגילאים מסוימים. זהו אתר חדשות ותוכן שפונה לכל הגילים, המינים והמגדרים (זוהי מטרתו - לפנות לקהל גולשים גדול ככל הניתן). כתוצאה מזה האייטמים המיועדים באופן ברור לילדים (כגון משחקים אונליין או סיקור מחשקים חדשים, או אפילו מדורים חיובים למדי כגון "מדע לילדים"), מוצגים באותו דף ראשי הנועד לפתות ולגרות, ביחד עם אייטמים שעוסקים באוננות בצבא ומתארים זאת בשפה בוטה, סרקסטית, או במילים אחרות, בשפה המיועדת למבוגרים. להזכירכם, אנו חיים בזמנים בהם ילדים בני שש ושבע אפילו גולשים ברשת העברית. שום תוכנת סינון לא תמנע מהם גישה לאתר תוכן חדשותי ורוב ההורים לא מודעים לקיומן של תוכנות סינון בלוא הכי.
עכשיו יהיו גם מי שיאמרו "למה להיות מתחסד? אוננות זה דבר טבעי, למה שהם לא ילמדו על זה?"
ובכן, הייתי יכול לענות ולומר שמין זה בהחלט לא דבר רע לדעתי האישית, אך שיש זמן, מקום ואופן לכל דבר, והכתבה לא הייתה חינוכית או הציגה באופן אובייקטיבי את הנושא, אלא היתה זו כתבה בידורית, צינית נועדה בעיקר לעלות גיחוך על שפתיהם של אנשים מבוגרים שמוצאים דברים כאלו כמשעשעים. אבל כל זה לא משנה, כי לא זהו הדיון. כל הדברים הללו הם דיבורי סרק.
מה עם האנשים שלא מעוניינים שילדיהם יחשפו לחומרים מסוג זה? מה עם זכויותיהם שלהם? למה דעתו של אדם שחושב שאין נזק בחשיפת ילד בן שבע לנושא האוננות, טובה מדעתו של האדם שחושב שיש בכך רע? מדוע דעתם של פסיכולוגים שרואים בזה גורם פוטנציאלי לנזק בהתפתחותו המינית של הילד פחותה בערכה מדעתם של אלה שחושבים אחרת? כי זה נוח לנו? כי כך נוכל להמשיך באין מפריע?
מה לגבי חופש הבחירה של אותו אדם שבוחר לא לחשוף ילדיו או את עצמו אפילו לתכנים בוטים כאלה? מדוע אף אחד לא מנסה לגונן על זכותו לגדל ילדיו כראות עיניו, ובכל זאת לא להיות מנותק מהעולם ומהטכנולוגיה?
ניתן לפתור את המצב באופן פשוט, לא מסובך מדי עבור מפעילי האתרים, ושלא פוגע באוכלוסיית הגולשים. זאת על ידי יצירת מערכת הגדרות ברורה ואכיפתה. למשל, אתר שמעוניין לפנות לילדים לא יוכל להציג תכנים בלתי ראויים באותו דף בו מוצגים התכנים המיועדים להם. הוא יצטרך לעשות זאת בעמוד נפרד המיועד למבוגרים בלבד. באופן זה תכנת סינון תוכל לזהות ולסנן את הדפים הלא ראויים, ואין סכנה שילד ייחשף לכתבה שמציגה אוננות בצוותא כפעילות צה"לית מבצעית, בעת שהוא מנסה לקרוא על המשחק החדש שיוצא לשוק בעתיד הקרוב או על חקר החלל...
אך הסיפור לא נגמר בזה, ותהיו בטוחים שיהיו מי שיקפצו בראש כחמורים ויצעקו "חופש הביטוי", אפילו שלא אמרתי מילה על צנזורה, אלא רק על ארגון מחדש של המידע. אותם אנשים אינם מבינים כלל מהו הדבר שהם צועקים. הם צועקים ססמא ולא תוכן, מחלה ידועה ונפוצה לצערי של העידן האומלל שלנו.
מהו "חופש הביטוי"? האם פירוש הדבר הוא שכולם יכולים לומר כל מה שעולה על רוחם בכל רגע ובכל מצב? זהו הבל מוחלט. אפילו לתומכים הקיצוניים ביותר של חופש הביטוי יש קווים אדומים. למשל אף אדם לא יסכים לקיומו של אתר המציג תמונה של בתו בצירוף סיפורי זימה אודותיה ומספר הטלפון שלה, וסליחה מראש על הדוגמא הגסה.
אני חושב שרובנו הגורף נוכל להגיע להסכמה שברגע שמדובר בפגיעה באדם או בדברים חמורים ופליליים (כגון הסתה ברורה למעשים פליליים או לרצח), מן הראוי שלא לאפשר לקולות הללו להישמע באין מפריע. גם חופש הביטוי, כמו הדמוקרטיה, אין פירושו תוהו ובוהו ואנרכיה. מדובר באמצעי שנועד להגן ולשרת את האזרח ואם אין הוא עושה זאת, הרי שאין לו זכות קיום.
בימנו אתרי סקס פתוחים לכל אדם ללא כל פיקוח. כל מה שילד צריך לעשות כדי להיכנס אליהם הוא להקליק על הצהרה שמעידה שהוא בן שמונה-עשרה ומעלה (וכידוע, ילדים אף פעם לא משקרים...), ותמונות ווידאו של כל אקט בוטה, פטיש או סטייה שניתנים לעלות על הדעת מוצגים לפניו בהינף עכבר. על חשיפה לחומר בוטה כל-כך בגיל צעיר אין ויכוח בעולם הפסיכולוגיה לגבי הנזק שזה עושה להתפתחות המינית התקינה של האדם. ילדים (ומבוגרים רבים גם-כן לצערנו) חושבים במושגים אבסולוטיים. הם מקבלים את מה שמוצג להם כמציאות בלתי מתפשרת. אין להם את הכלים להבין מדוע במקרה של סרט הפורנו האגרסיביות של האקט נעשית בהסכמה ואין בכך רע בהכרח, אך בחיים זה לא עובד כך. לא לחינם אנו נתקלים בימנו במקרים בהם "שלושה בני אחת-עשרה אנסו את בת כיתתם ואמרו שראו זאת באינטרנט" (כותרת אמיתית מכתבה).
האם בכלל לתעשיית הפורנו יש זכות קיום או לא, זהו דיון נפרד שזה לא המקום להיכנס אליו. בואו רק לשם הדיון שלנו נצא מנקודת הנחה שהתשובה היא כן ושאין רע ב"בידור למבוגרים" - אך זה יתכן רק אם הבידור מגיע באמת רק למבוגרים.
הצהרת הגיל בפתח האתר אינה מספקת (ברוב המקרים ניתן גם לדלג עליה). האתרים הללו צריכים להיות מחויבים להשתמש במנגנוני פיקוח גיל, כפי שאתרים דומים ברחבי העולם כבר עושים.
וזהו פיתרון אחד אפשרי מבין רבים, ואני בטוח שהראש הישראלי היצירתי יכול להמציא עוד אינספור פתרונות טובים יותר ומגוונים.
האם זה הכי נוח בעולם? לא. הרבה יותר נוח כשהכול פרוץ כפי שהוא היום.
האם זה מקנה ביטחון מוחלט שאף ילד לא יכנס לאתרים הללו? לא. אין דבר כזה בחיים ביטחון מוחלט, אך זה בהחלט יכול לגרום לצניחה חופשית באחוזי הילדים הנחשפים לתכנים הללו.
ובכלל, האם מעט אי-נוחות לא שווה את בריאותם הנפשית של ילדינו? את בריאותה הנפשית של החברה שלנו? את חופש האזרח לבחור שילדיו יוכלו לגלוש באינטרנט ככל האדם מבלי לפחד שמא הם נחשפים לתכנים שבעיניו בלתי ראויים?
האם זה לא שווה את זה ולו כדי שכותרות כגון "שלושה ילדים בני אחת-עשרה אנסו את בת כיתתם" לא יחזרו על עצמן? אפילו לא בשביל אותה ילדה שחייה השתנו לעד וכדי לאחות את פצעיה ידרשו שנים על שנים?
חישבו על כך...