הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
מכתב_שלא_נכתב

מכתב שלא נכתב


מאמצת את הכותרת מעיתון ידוע.. המכתב שלא נכתב לבעלי..
בעלי היקר,
אני כותבת לך מכתב, שכנראה לא תקרא..
אני מרגישה שהמקלדת היא סוג של מרפא עבורי ועל אף שהשעה כבר אחת בלילה ואני דיי עייפה ומחכות לי גם משימות מחר כמובן עדיין לא הצלחתי להתאפק והייתי חייבת להביע את מה שעובר עלי..
אז אחרי 6 שנים בערך הייתי מצפה שנדע לנהל את הזוגיות שלנו ביד רמה. תמיד אמרו לי שמי שעובר את 3 שנים או ה 5 שנים הראשונות שורד לתמיד.. ואני בתמימותי האמנתי..
לא יודעת אם נשרוד עד שהמוות יפריד ביננו אבל כרגע זה נראה ומרגיש לשנינו שלא נשרוד גם את מחר..
אז אני יודעת שהחיים קצרים וחבל להתבאס על שטויות וצריך לקחת הכל בקלות
וגם יש תחושה כזו שנישואים זה אאוט וכמעט כולם מתגרשים אז נו מילא
אבל לא מבינה איך אני מוצאת את עצמי מאוכזבת מהמעט ציפיות שעוד יש לי כלפייך
את כל אמוני נתתי לך מהרגע שהתחתנו והסיפור ביננו ארוך מכדי לשכתב את כולו על הכתב..
ואם להיות כנה חשבתי בתחילה שזה יימשך לנצח אני מאמינה שאני לא היחידה שנפלה לפח של סרטי ההוליווד שנגמרים בנישואים ותו לא.
אבל היום אני רואה כמה כל יום יחד זו בחירה ולפעמים מלחמה ואם נרפה לרגע אז הכל יתפרק בשניה. טוב אולי לא בשניה כי אין לנו כוח לכל הבירוקטיה שהיהדות יצרה כדי לסבך את הפרידה עד כמה שניתן אבל בוא נגיד שאם באמת נרצה אין זו אגדה..
אתה בכלל לא הבנת מה אני רוצה ממך היום והאמת שגם אני לא ממש ידעתי.. ובעצם אני ידעתי ויודעת תמיד ושום דבר לא השתנה אבל אני זו שמדחיקה את זה מידי יום ומנסה להתעלם מרגשותיי כדי להמשיך לשרוד.
לשרוד במשהו שנקרא החיים. כן הזוגיות שלנו, המשפחה שלנו, זה החיים שלי. אין לי משהו אחר שנותן לי סיבה לחיות. יש לי כמובן את ההנאות הקטנות שלי אבל רובן חולפות במהירות לנגד הנסיון המתמיד שלי להגיע לאושר במה שקיים ביננו. במה שבעצם לא ממש קיים ואולי לא היה קיים אף פעם...
אז מה אני עושה פה בעצם. סתם כמו תמיד כותבת את הצער הלאה.. רוצה לפרוק.. דיי נמאס לי להתקרבן מול אחרים.. בעיקר אלו שקרובים אלי כמו משפחתי שיותר מאשר פורקת אני מצערת אותם כי לא הצלחתי בחיים כמו שהיו רוצים בשבילי..
אז מה קרה בדיוק היום למה מצאתי את עצמי מתנהגת כמו תינוקת מגודלת שרוצה צומי. לא יודעת מה, אולי הטריגר שהדליק אותי זה החתיכת עור מהדג של שבת שהשארת בתור חצי מהדג שהיינו אמורים לחלוק שווה. אולי זה השיחות נפש שלך עם חברה שבאה לבקר אותי ובמקום שאני אנהל איתה שיחה מצאתי את עצמי מסתכלת על שניכם מדברים בצורה קולחת עד כדי שרציתי לברוח משם ואכן ברחתי כי זו לא פעם ראשונה. ואולי זה הבילוי הלילי עם החבר ואחר כך הסרט שרצית לראות אבל לא השארת שום מקום בין האירועים הנ"ל להתייחסות כלפיי.. ואלי זה העניין הזה עם "מצוות עונה" שבתור אדם שחובש כיפה לא שם עליה בכלל ועוד שאינך עושה דבר כרגע אלא מובטל כבר חצי שנה עם חובות לבנק ולמשפחה. טוב זה רק על קצה המזלג.. רק מהאירועים האחרונים..
אבל בעצם ידעתי את זה כמו שאמרתי. ידעתי שאני אחרונה בסדר עדיפויות שלך אם בכלל. ידעתי שאתה דואג לעצמך תמיד. ידעתי שעם כל הרצון הטוב שלך ויש לך כזה לפחות מעט כי אחרת לא הייתי מצליחה להמשיך איתך עוד קצת.. אתה לא מוכן למסור את נפשך בעבודה משעממת או קצת שיגרתית או מעייפת כדי להאכיל את פיות ילדיך.
עצוב לי באמת עכשיו אבל במהות אני בכל זאת שמחה. כי החיים שלי בסך הכל טובים. זכיתי להרבה דברים טובים ומודה לאלוקים על כל הטוב הזה. מקווה כמובן שימשיך להיות לי טוב בכל התחומים בחיים. ולפעמים מייחלת שגם זה ישתנה.. למה הרעילו אותנו שהחיים צריכים להיות דפוקים במשהו מסויים ואין דבר כזה מושלם. מי ביקש מושלם בכלל.. ביקשתי רק שיהיה טוב גם אם קשה לפעמים.
קשה לי להחליט אם זה קושי או משהו רע באמת. כי אני לא יכולה להתעלם מדברים שאתה כן עושה. אם זה עבודות בית לפעמים. משמח את הילדים עם כל מיני שיגועים. ועוד.. עשיתי פעם 2 טורים של יתרונות וחסרונות עליך. פעם אחת לפני החתונה ששם היתרונות עלו על החסרונות בדבר אחת ופעם אחרי 4 שנים מהחתונה שהחסרונות עלו בדבר אחד. אבל אני מניחה שבשניהם לא הייתי אובייקטיבית באמת.
טוב ושוב העניין הזה שכרגע מציק לי והאמת שבזכות הכתיבה אני חושבת שאוכל להדחיק אותו עוד קצת עד הפעם הבאה.. העניין הזה שאני לא מעניינת אותך.. העניין הזה.. שאני לא מספיקה בשבילך כי אתה אמנם מתבדח בפי כל שהתחביב שלך הוא בחורות אבל אני יודעת שזו לא בדיחה. העניין הזה שאני כבר לא עושה ממנו עניין..
ושוב צעקת לי מהחדר לכבות את המזגן כי חם. בחוץ 13 מעלות אבל פתחת חלון לרווחה כי פשוט לא מעניין אותך שלצידך ישנה תינוקת שצריכה חום ושמירה..
הדברים הקטנים האלו. אילו היו מתחלפים לדברים קטנים אחרים שעליהם אני חולמת. הכל היה שונה..
ולי נותר רק לפנטז. מתי יגיע היום וארגיש שמחה איתך.


מה דעתך על מכתב שלא נכתב ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה