התנ"ך זהו הספר העתיק בעולם. זהו הספר שבעצם ניתן לנו היהודים במעמד הר סיני. אנו היהודים קיבלנו "תרי"ג"(613) מצוות ואילו הגויים קיבלו רק 7 מצוות,7 מצוות בני נח. על פי האמונה אנו העם הנבחר של אלוהים ולכן קיבלנו הרבה יותר מצוות. במשך דורות "נלחם "העם היהודי על שמירת היהדות. עברנו את האינקוויציה, עברנו את השואה, ותמיד חלמנו שתיהיה לנו ארץ אחת משלנו. ארץ ישראל. ואכן לאחר כל המלחמות, הייסורים והתלאות ,הגענו לארץ ישראל וקיבלנו מדינה משלנו. מדינה יהודית. כיום אנו מנהלים מלחמה אחרת. מלחמה בין עצמינו. ה"מלחמה" על הדת. קיימים זרמים שונים ביהדות. קיימים דתיים לאומיים, קיימים חרדים ציוניים ,חרדים אנטי ציוניים, ליטאים ,ספרדים, חסידים.  בסדר גמור !  כל אחד ישמור על היהדות בדרכו שלו. הבעיה החלה כאשר החלו המלחמות. המלחמות מתנהלות הן בצורה פיזית והן בצורה מילולית. "מלחמת השבת". יהודי זורק אבן על יהודי על מנת לפגוע בו ואפילו להרוג אותו. אשכנזי נלחם בחברו בגלל שהוא ספרדי. מלחמות על האם תיהיה שכונה של דתיים או שכונה של חרדים.  והכל כמובן למען הדת. כל המלחמות האילו הם בעצם "7 מצוות בני נח". כן 7 המצוות הבודדות שניתנו ל"גויים".  במלחמות אלו אנו עוברים על איסור "לא תרצח", על איסור "לא תגנוב", וכן הלאה. וכל זה בשביל לקיים את "תרי"ג" המצוות בצורה הטובה ביותר.  האם אנו לא סותרים את עצמינו?

כולנו יהודים וכולנו נלחמנו ביחד על מנת להגיע לארץ ישראל. אז אני שואל את עצמי האם נלחמנו כל כך הרבה בשביל שנמשיך להילחם?