הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
מעשה_בחמישה_צבים

מעשה בחמישה צבים - סיפור בחרוזים על מצבנו כעם וכבני אנוש


חשבתם פעם על הצווים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. צו ראשון, צו איסור פרסום, צו 8, צו השעה וכדומה.. ואם הם היו לא צוים אלא צבים. אמיתיים. אנושיים. לא מעניין אותכם מה הם היו חושבים עלינו בני האדם ועל המצב בכלל. אז בואו ותקראו. סיפור בחרוזים נכנס גם ללב וגם לראש ואז חווית הקריאה היא דו ממדית. תהנו.
מעשה בחמישה צבים 

צב שמונה ישב לו לבדו בבר בחיפה
חשב לו, הנה מגיעה שעתי היפה
הוא הרגיש די בודד וקצת מתוח  
 כי גורלו בשעות הקרובות לא היה עדיין בטוח
הזמין עוד משקה רק עם מעט אלכוהול
 אני הרי צריך להיות עירני ומוכן להכל
ישנה מתיחות בגבול הצפוני
 ובתל אביב פוצץ עצמו מחבל אלמוני
בשדרות נפלו להם כמה טילי קאסם
ובראמללה נהרגו שני מחבלים ע"י שוטרי היס"מ.
הוא נזכר בסיפורי הגבורה של סבו הזקן  
שבמלחמת ששת הימים את חייו סיכן
ועבר מבית לבית ומדירה לדירה  
 למרות גילו המתקדם ממש לא היתה לו ברירה
ובישר להם את בשורת היכונו לקרב  
 למרות העייפות ולמרות השרב
הוא סיפר לו על משפחות אותם חיילים
 מסתכלים אחד על השני במבטים מבוהלים
"אני רק השליח" אמר לכולם  
 "המדינה צריכה אותכם שנראה לעולם
מי אנחנו, עם סגולה, העם היהודי
 העם הנבחר, עם שבמינו יחידי
אוייבנו כמקדם ערוכים על הגבולות
  קומו, התלבשו אין זמן לשאול שאלות
הפרדו לשלום, שימחו כפל כפליים
 חלקכם אפילו ישתתף באיחוד ירושלים"
ואביו סיפר לו שכבר כצב מאד צעיר, במלחמת יום כיפור
 הוא כצב שמונה למעשה הכריע את כל הסיפור
לא הייתי מוכן הוא סיפר "והייתי בצום וחלש
 ואז בדיוק התקשר הרל"ש
ואמר לי שהשנה הסליחות יצטרכו לחכות
 כי באוייב השטני צריך מייד להכות"
ועכשיו באלפי בתי אב ישנם אבות ובנים שאליהם ממוענת בשורת האיוב
 מייד יקבלוה ממש בקרוב
ומי שסליחות מהאל לא הספיק לבקש  
 לא למהר ולא להתעקש
כי הסיכוי לפגוש את האל פנים מול פנים  
הוא עובדה שכולכם צריכים ברצינות להפנים.
ובעודו מהרהר על שעתו שבטח תהיה היפה ביותר  
אומר לעצמו בליבו, זו הזדמנות חיי, אני לא מוותר
נכנס לבר בקול תרועה
 צב נוסף והוא צב השעה
 
 
הוא הסתכל סביבו וחשב אם זו תהיה מצידו אשליה
  אולי למצוא הערב איזו צבה נחמדה ופנויה
כי צב השעה חיי לבדו בגפו רוב הזמן
 לדיון הציבורי לעיתים רחוקות הוא מוזמן
רק בשעות קריטיות לעם היושב בציון
 מחפשים כולם צב שעה עם מעט הגיון.
לצערו נראה ששום צבה לא היתה פנויה
 למה עולם ההכרויות, התלונן, נראה תמיד כמו מגרש חניה.
מרחוק ראה צב שנראה כמו מוכר
  מאיפה אני מכיר אותו חשב ופתאום הוא נזכר
הם נפגשו לא מזמן במילואים באוגדה
 באימון שמטרתו הורדת חלודה
התאמנו שם על סדר תנועה במצב מלחמה
 צב השעה מוכרז בקול ואחריו צב שמונה מתגנב בדממה
כמו מלאך המוות מבשר רק רעות
 משאיר נשים וילדים רטובים מדמעות.
התיישב צב השעה ליד חברו הצב  
 שאל אותו "מה נשמע ומה המצב"?
אמר לו צב שמונה בהתרגשות גלויה
  "תזמין לך בירה צפויה חוויה
המצב שאלת, הוא מצב מאד מסובך ומתוח
  היום קוראים לי אני ממש בטוח
 
אני פה כבר זמן רב חושב ומהרהר
  מקווה שהמצב בקרוב יתבהר
שיחת הטלפון תגיע לבסוף
 ואני אצא לי למלחמה הבאה עלינו, קורבנות לאסוף
תרגיע" אמר לו צב השעה בעודו את הבירה לוגם
   "אני אומר לך בצורה ישירה ומבלי לגמגם"
הוא הסתכל על צב שמונה ובלי שום פיקפוק
 אמר לו "צב השעה הוא לשמור על איפוק"
צב שמונה לא האמין "מה? הכל היה לשווא?
 איזה אסון ומה יהיה עכשיו
מסורת המשפחה נראה שנקטעת
  אולי בכלל עדיף שהאבד עצמי כבר לדעת
אין עוד סיכוי ואין עוד תיקווה
 לעשות מלחמה ולא אהבה"
אבל לאחר זמן קצר של הרהורי אבדון
 פנה לצב השעה וענה לאדון
"תראה אתה זמני ומשתנה לעיתים מאד קרובות
  אתה תלוי בראש הממשלה, חברי הכנסת והמון נסיבות
היום אתה מוכרז ע"י מנהיגים ומחר אתה מוחבא  
 הכל תלוי לו בתוצאות הסקר הבא
אז אל דאגה יש לי סבלנות
  אתה יודע הרי שאני לא עובד בקבלנות
עוד טיל ואולי עוד פיגוע
אני אהיה פה, אתה יכול להיות רגוע
נאום ראש ממשלה ותינתן הפקודה
  אני רץ הביתה ואורז מזוודה
ומתחיל סוף סוף לממש את ייעודי  
 להוציא שוב למלחמה את העם היהודי"
צב השעה לא התרגש מהעלבות חברו
 כי ידע שיש אמת רבה בדברו
עצור, תירגע, דבר חלש  
 האוייב הארור עדיין לישראל לא פלש
כולם שומעים אתה תהיה חסום"
 כשבשולחן ממול התיישב לו צב איסור הפרסום
"מה נשמע"? שאלו שניהם ונפנפו בידם
  הזמינו אותו אם ירצה לשבת באותו שולחן לידם
"מה קורה צב איסור פירסום"?, אמרו, אתה נראה קצת עייף"
 "כן", ענה להם בעצב, "ממש אין לי כבר זמן לכייף
לא יודע מה קרה לבני האדם, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ובעלי השררה  
החזירו את כולנו לימי סדום ועמורה
גונבים, משקרים, מעלימים מס ומטרידים מינית
 מכניסים מדינה שלמה לביצה טובענית
לא מבין את בני האדם במיוחד הגברים ואיפה מצפונם
 נראה לפעמים שהם חושבים לא עם שכלם אלא עם אבר מינם
לעיתים אני גם שואל את עצמי: האם תם עידן התמימות?
 האם מעתה והלאה זה הכל אלימות?
זה מצותת והאחר מיד מצוטט
וזה את הדמוקרטיה במו ידיו ממוטט
אני מתגעגע כל כך לימים אחרים
 זוכרים את התפוצצות פרשת הדולרים
איזו מנהיגות, ממש ישרה כמו סרגל  
 כי לשחיתות אסור בשום אופן ואף פעם להתרגל
ואני יום ולילה כמו חומה בצורה
 כי אימנו אותי שהגנה על סודיות החקירות זאת המטרה
מפני עיתונאים, רכלנים וכתבי משפט ומשטרה
 כולם אחריי רצים "עוד מעט החדשות, עוד מעט המהדורה"
אחרי מדד הרייטינג הם והתחרות בתקשורת
 זה קשה וממש מעביר בגופי כמו צמרמורת"
בוא תירגע, הם הזמינו מים קרים מהברמן התורן
 "הנה המים" הוא אמר "אגב אם תצטרכו עוד עזרה, קוראים לי ערן".
צב איסור פרסום הלך לו לשירותים בכדי להתאושש ולשטוף פניו
 כי ממש כבר זלגו להן דמעות מעיניו
צב שמונה וצב השעה ניצלו אז את העדרו וסיגריה הדליקו
 ומייד המשיכו מהמקום שהפסיקו
"תראה, כרגע, צב השעה הוא מאד ברור
  להתאפק ולהתאפק ולא להכניס את העם לסחרור
 
תשאיר לי פרטים ואם ייפול יותר מאוחר הפור
 אני אתקשר אליך מייד כשישתנה הסיפור"
בעוד הם סוגרים את אחרוני הפרטים
 נשארו באמת רק דברים מעטים
התקרב צב נוסף בצעדים מדודים לשולחן
הם הסתכלו עליו והוא אותם גם בחן
הוא נראה להם צעיר יחסית לגיל הכניסה לבר
 שאלו אותו איך את השומר בכניסה עבר
אמר להם בחצי חיוך מבויש כמו של נער
 "אתם לא רואים דמיון, זה אחי שעומד ושומר בשער"
"באמת, יפה מאד", ספק הרהר ספק אמר צב השעה
 בעודו בצב החדש בעיון הוא בהה
"מי אתה ומה שמך"? שאלו בעניין
 הוא נראה להם בכושר, נראה מצויין
"אה, אני שמי צב ראשון וצב שני
 אני זה הוא והוא זה אני
אני תפקידי הוא להודיע לנערי ונערות ישראל
 שמישהו מחפש אותם ועליהם שואל
כן, זה הצבא שמבקש להם להודיע
 שזמנם להתגייס הנה מתקרב לו ועוד מעט יילמדו להצדיע
חלקם מקבלים את החדשות בחיוך רחב
 ואצל חלקם הצו בעצב מקופל ועמוק למגירה נתחב
 
חלקם אומרים, "אני לטייס, ואני לקרבי
אני למג"ב, או אני אהיה קצין כמו שהיה גם אבי"
וחלקם האחר אומר "אני עלול להיפצע ואפילו למות
ואני הרי פצפיסט, לא בנוי לכזאת אלימות"
ואחרים אומרים "שאלו ישרתו בצה"ל ואני משרת בצבא השם
חלקם ישלמו בחייהם אבל אני? ממש לא מתרשם"
"אבל בזמן האחרון, אני אומר לכם, יש מקום לדאגה
 אחוז המתגייסים לקרבי יורד בהדרגה
ועוד כשנראה שענני המלחמה בשחור נצבעים
 כאשר צבאות אוייבינו על גובלותינו צובאים"
"שלא תיפול רוחך" אמר לו צב שמונה בנימה מעודדת
 "זאת תופעה רגילה שמידי פעם את לצבא מגיעה ופוקדת
מבצע בעזה או מלחמה קטנה
 ואתה תראה מייד איך התופעה משתנה
כי הנוער שלנו הוא מדהים באיכותו
לעיתים צריך רק לדחוף קצת אותו.
"תגיד, אתה בכלל מכיר עם מי אתה מדבר"? שאלו אותו שניהם
בטוחים שבחיים לא שמע עליהם
"בטח מכיר, אתם באים לכאן קבוע
 אחי אמר לי שכמעט כל שבוע
מחפשים קצת משמעות לחייכם בתוכניות מגירה שונות
 באים לכאן שותים, לעיתים משתכרים ומעלים זכרונות
 
מחפשים גם בת זוג, לעיתים רק ללילה אחד
 לא ממש מחפשים קשר ארוך, מיוחד"
"בוא הנה, אתה קצת צעיר מאד בכדי לשחק פסיכולוג
מצבינו דורש קצת יותר דיאלוג
קח לך בנתיים מים או מיץ
 ואל תשחק אותה כזה אמיץ
אתה עוד צעיר וחסר כל נסיון 
הדברים שאמרת גובלים במעט בזיון"
מבלי ששמו לבם, התקרב אליהם אליהם לאט מהחלק האחורי
 הצב הגדול והחשוב מכולם והוא הצב המוסרי
הוא בירך את שניהם בברכת "ערב טוב"
 ולקח כיסא מהשולחן הקרוב
שריונו בהק ומשהו בו היה מיוחד
צב שמונה לא הכיר צב כזה, אף לא אחד
"מי אתה?" שאל בקול מעט הססני
 הוא ממש לא נראה לו צב רגיל ותקני
"אני יושב פה הרבה בזמן האחרון
ואין לי ממך ממש שום זיכרון"
צב השעה נכנס מייד לדבריו
 "זהו הצב המוסרי זה לא מובן מאליו?
הוא הצב העליון שבליבם של כל האנשים מתגורר
 בין טוב לרע כמו בוחר ובורר
 
 תוכלו אם תרצו גם לקרוא לו מצפון
מנווט את חייהם בים הסוער כקברניט על סיפון
לנו בניגוד אליו, יש גיל וזמננו קצוב
 זאת המציאות זה נשמע קצת עצוב
הצב המוסרי בעולם מיום הבריאה
 משמש לאדם כל יום בתפקיד המראה
אלוהים ברא אותו בכוונה תחילה
בכדי שיידעו לבחור נכון כי אין מחילה
בין המוות לחיים בוחר לו האדם הנאור
 אפשר להגיד שבין חושך לאור."
"ערב טוב לכם" התערב הצב המוסרי בשיחה
 "על מה מדברים ואתכם הסליחה"
צב שמונה הסביר לו את מהות הבעיה
 על מה שדיברו ועל מה שהיה
"למה אתה בלחץ?" שאל אותו הצב המוסרי
 "אתה יודע שמקצועך הוא מאד אכזרי"
"כן אכזרי אני יודע, אני גר פה, לא בסין
 גם מביקורת עצמית אני איני חסין
כאשר צב איסור פרסום מוסר וצב השעה מאשר לי לפעול
 אני עושה את אשר ביכולתי בכדי את ישראל לגאול
עם רגישות ונחישות אני דופק על כל דלת של כל בית או דירה
 משאיר הודעה שהיא קשה ביותר אבל בלי שום שמץ ברירה
 
אבל תגיד לי אתה צב מוסרי
 איך המצב שנוצר הוא בכלל אפשרי
אם צוו בני האדם לבחור נכון
 למה הם בוחרים תמיד ברע במזרח התיכון
אני בסה"כ רוצה להצליח
 אל תשפוט אותי אני רק השליח."
"כן הוא צודק" התערב צב ראשון ושני בשיחה
 "יש כאן הרבה עצב כמעט אין שימחה
אם אלוהים קיים למה הוא מרשה את כל הרוע
מבלי מאחריות בני האדם כמובן, אפילו טיפה לגרוע
יש כל הרבה אכזריות מסביבנו והמון חוסר צדק
לכולם כך נראה, קלה חמתם וגם אצבעם על ההדק."
"כן", אמר צב שמונה, "כל כך הרבה מוות מסביבי ראיתי
המון פנים דוממות של חיילים עם סמיכות כיסיתי
כך שאם אלוהים קיים הוא בטח מאד עסוק
אולי בקריאת התנ"ך, איזה פרק או אולי רק פסוק
אני כצב שמונה, אומר לאלוהים אם הוא בכלל שומע
שיעזוב אותנו עם ישראל, על כל המשתמע
יש בעולם עמים נוספים
קח אותם תחת חסותך, חלקם הרי חלשים ורפים
אנחנו נסתדר, הרי שרדנו שואה
ואם יכולת להתערב ולהציל את עמך, זאת היתה בדיוק השעה
 
אז צב מוסרי, אתה בטח כבר מבין את המסר
אם יש אלוהים אז הייתי נותן לו 0 מאחד עד עשר."
"אם אני צריך, כצב איסור פרסום, לקחת צד בויכוח
שנשמע שמהרחוב הישראלי והפוליטיקה כמו לקוח
ויכוח הנצח בין החילוני לדתי
שיש בו גם עניין תרבותי וגוון עדתי
אז אני לצידו של צב שמונה מתייצב
האדם הוא חופשי ואת גורלו בעצמו מעצב
אין לחיים האלו בשמיים במאי או לעולם אדריכל
ולא אבא קדוש לעם ששליש מבניו בשואה באכזריות שכל
אז מי שמאמין באלוהים לדעתי זו אמונה עיוורת
אני עם נסיוני הכואב כצב איסור פרסום חושב אחרת."
"אתם צודקים" אמר הצב המוסרי בנימה עצובה
 "כאן במזרח התיכון קשה למצוא אהבה
אני חושב שזה עוד מימי אברהם והגר
 שם כבר חלון ההזדמנויות נראה שנסגר
אבל צבים יקרים, בואו ניכנס לנו רגע למוד מעשי
בלי אלוהים, רוע הוא בכלל מושג יחסי
אין רוע מוחלט והכל שפיט ע"י כל אחת ואחד
 החזק מנצח והחלש פשוט הולך ונכחד
זכותם של הנאצים להשמיד להם עם
 מה אתם רוצים, זאת חוות דעתם
 
זה סתם, עניין תרבותי או אולי מצב רוח זמני
הרי אין שום אבסלוט שאומר "על תעשה רע לשני"
עולם פוסט מודרני בו קיים רק צבע אפור
 אין כבר יותר לבן או שחור
אין חוסר צדק, אין טוב ואין רע
זה רק נושא לדעה ועניין של בחירה
וכך, אם הכל לבחירה אז על מה להלין
אם האל לא קיים אז הכל זה חולין
אבל בדיוק בגלל זה אני כאן קיים
למרות שיום יום אני מרגיש יותר מאויים
כל כך הרבה אנשים נדמה כבר שבי מאסו
כי אני הוא זה שמצביע על כל המעשים שעשו
ואני זה שקובע מה הוא רע וטוב באופן אובייקטיבי ומוחלט
ואף אחד מפני פסק דיני אינו נמלט
אז אני מבין בהחלט את התסכול והכעס
אבל אל תפנו אותו לאל או לזולת ואז תשבו בחוסר מעש
לב האדם פנימה זקוק דחוף לרופא
הוא יכול להיות מכוער אבל יכול להיות גם מאד יפה
זאת בחירה יומיומית וזה בהחלט לא פשוט
אבל בשביל זה אני כאן, לא רק לקישוט
אז צב שמונה, זה לא אומר שהקריירה שלך נגמרה
 ושאתה צריך לעשות למקצועך המרה
 
רק אם בעתיד תשלח לגייס את חיילי ישראל
 תמסור להם את המסר ישר מהאל
שאם הם יהיו פצועים על האדמה כשדמם ניגר
 כשמעגל חייהם עליהם לאיטו נסגר
שיידעו שחייהם וקורבנם אף פעם לא היו לשווא
 ושהם בדרכם הביתה לפגוש את אלוהי ישראל שאותם תמיד אהב
ואתה צב השעה, תתעודד, שמור על איפוק ותהיה עירני
ואולי סוף סוף תגיע ההזדמנות שלך עם המין השני
ואתה צב שני או שזה בכלל צב ראשון?
כבר מאוחר מאד בשבילך, אתה צריך ללכת לישון"
ולך צב איסור פרסום אני בהחלט אומר
תחזיק מעמד, תילחם עם הצפורניים ממש כמו נמר
אבל דע לך שבעידן התקשורת והמחשבים
 תפקידך הופך להיות קצת בעייתי אם חושבים
ויש כאן הדלפות חבל על הזמן
 הכל כאן נראה כמו שעון מתוזמן
מדליפים פרטים מחדרי החקירות
 ואתה אני מעריך, ממש מטפס על כל הקירות".
בעוד הצב המוסרי ממשיך לדבר
 צב השעה לעצמו כמו הרהר
מייחל לימים אחרים שצב השעה היה להפריח שממה
היו רק ביצות מעט מאד אדמה
 
אחרי זה שום גשם לא ירד משמיים
 וצב השעה היה אז לחסוך במים
בין זה לבין זה אנחנו בין איפוק ללחימה
 מה לעשות, התיישבנו לנו עוד פעם בשכונה אלימה
פנה צב השעה לצב המוסרי לחפש לו מזור
 "תן לי צב שעה אחר, חדש, מקורי, בקשה תעזור"
"בבקשה, אני אתן לך צב שעה רלוונטי עכשיו אבל גם עתיק יומין
 פשוט באלוהים להמשיך להאמין
הוא לא בא במקום כל צב שעה אחר
 אבל הוא שם ותשובתו אלייך לעולם לא תאחר".
יצאו להם חמשת הצבים לרחוב הסואן
 צב שמונה קצת מדוכדך ועדיין להאמין ממאן
נפרדו לשלום וכל אחד לאיטו
 הצטנף בשריונו שהוא גם ביתו
בנתיים נפתחה לה עוד חקירת משטרה
 וצב איסור פרסום עוד פעם חדור מטרה
מגונן לו בלהט על התהליך התקין
 כשאת המתח באויר כבר אפשר לחתוך בסכין
האם ראש הממשלה ייצא נקי או מורשע
 ומה יהיה בסופה של עוד פרשה.
זהו, נשארנו אנחנו המכונים אנשים
 מחפשים לנו בזכוכית מגדלת את מי להאשים
 
זה בגללו, זה בגללה, זה לא אשמתי זו אשמתו של השכן
אבל תזכרו כולכם שהאל הוא כליות ולב בוחן
ושלבקש סליחה מרעך או מהאל רק לרגע אחד כמו ביום כיפור
 זה כמו לשים על פנים מכוערות הרבה מאד איפור
זה הרי בשבילנו רק מסורת וכמו לצאת ידי חובה
אין כאן באמת שום ערך אמיתי של חברות או אהבה
"לצערי", הדהד קולו של הצב המוסרי מתוך שריונו
 "הרע הוא בתוך כל אחת ואחד מכם וזה איפיונו
אבל אפילו שאיני נראה אני תמיד בתוככם נמצא
 חפשו אותי, אני תמיד פנוי בשבילכם ואני מבטיח תמיד לתת לכם עצה.
כי ליד הרע שוכן לו גם הטוב
ותאמינו אנשים שהוא ללבכם מאד מאד קרוב"
 
 
 
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על מעשה בחמישה צבים - סיפור בחרוזים על מצבנו כעם וכבני אנוש ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

נכתב ע"י ravivdror
בתאריך: 19/08/2020
רביב דרןר בן 57

2 מאמרים | 2399 כניסות
מאמר זה נקרא 1152 פעמים 0 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
60%
 השארת תֶּשֶׁר לravivdror
כל הטיפים יילכו להאכלת ילדים רעבים - שלי.
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!