את
הבית
הראשון
החריב
נבוכדנאצר
מלך
בבל,
שדיכא
את
המרד
שפרץ
נגדו
והגלה


את
רוב
העם
לבבל.
את
הבית
השני
החריב
טיטוס,
שדיכא
את
המרד
הגדול,
לקח
לרומא

שבויים
רבים
והם
נמכרו
לעבדים.





את
הבית
השלישי
לא
תחסל
שום
מעצמה
עולמית.



נשרוד
בסכסוך
עם
הפלסטינים
ואף
מול
איומי
הגרעין
של
איראן.



אך
יחסל
אותנו
הקרע
ההולך
וגדל
בתוך
הארץ
בין
הציבור
החילוני
לציבור
החרדי.



זאת
טרגדיה
יוונית
שסופה
ידוע.






מדובר
במאבק
בין
שתי
תפישות
עולם
סותרות,
שאינן
יכולות
לגור
בצוותא.



מאבק
בין
התפישה
הדמוקרטית,
הדוגלת
בחופש
 הפרט,
בהומניזם,
בשוויון
ובערך

העבודה,
לבין
התפישה
החרדית,
המחייבת
כל
יהודי
לחיות
על
פי
ההלכה
והשולחן



ערוך
ולבוז
למדינה
החילונית,
לחוקיה ולערכיה.


 



זאת
הסיבה
העמוקה
למהומות
שהיו
באחרונה
בירושלים
בגין
פתיחת
חניון
ספרא
בשבת

ופרשת
האם
המרעיבה.
כי
ברגע
שמזלזלים
בחוקים
של
המדינה
הציונית
אפשר
לכנות

את
 השוטרים
"נאצים",
לשרוף
עגלות
אשפה,
לעקור
רמזורים
ותיבות
בקרה
וליידות

אבנים
בעובדי
העירייה
-
וגם
להרגיש
טוב,
כי
"דפקת
את
הכופרים".






בחור
ישיבה
אחד
סיפר
לי,
ששאל
רב
אם
מותר
לו
לקנות
כרטיס
נוער
ב"אגד"



אף
על
פי
שעבר
את
גיל
18 ";
הרי
זה
גזל
מאגד",
אמר.



הרב
לא
חשב
הרבה
וענה,
שאגד
ממומנת
על
ידי
הממשלה,
והממשלה
גוזלת
מסים,


ולכן
מדובר
בסך
הכול
ב "- החזר
גזל"
לכן
זה
מותר זה
בדיוק
הצידוק
להעלמות
המס

רחבות
ההיקף
ברחוב
החרדי.






החרדים
חיים
באווירה
של
זלזול
עצום
בחילונים .
הם
אינם
מבינים
איך
החילונים

מסכימים
לוותר
על
עקרונותיהם
תמורת
אחיזה
בשלטון.
האמת
אף
גרועה
יותר.


כי החילונים עוצמים עיניים ואינם רוצים לדעת,
שהספינה שלהם עומדת להתרסק אל מול קרחון עצום.



לחרדים
יש
סדר
יום
מאורגן.
הם
יודעים
בדיוק
מה
הם
רוצים:



לספק לציבור שלהם את תנאי החיים הטובים ביותר,
על חשבון החמור החילוני.


ש "- הוא"
יעבוד
קשה,
ישלם
מסים
וגם
יקריב
את
נפשו
בצבא
-
כי
בכל
זאת
מישהו
צריך

להגן
על
הגבול.



הם
עצמם
לא
יעבדו
ולא
ישרתו,
אלא
רק
יסחטו.
הם
יוציאו
כמה
שיותר
תקציבים

מהממשלה
וכמה
שיותר
תרומות
מ "חו -ל

בדיוק
כמו
דרך
החיים
של
היישוב
הישן.








הציבור
החילוני,
ברוב
טיפשותו,
עוזר
לתהליך
המסוכן
הזה.



הוא
מעניק
תקציבים
למערכת
החינוך
העצמאית
של
החרדים
אף
שמלמדים
שם
רק

תלמוד;
לא
מתמטיקה,
לא
אנגלית,
לא
מדעים,
לא
היסטוריה
ולא
אזרחות
-
שהיו

מאפשרים
עבודה
מכובדת
ויציאה
ממעגל
ה עוני.
הציבור
החילוני
הוא
ציבור
מתאבד,

המסכים
לממן
(באופן
עקיף)
גם
את
תעשיית
החזרה
בתשובה
ההולכת
ומתרחבת.



האוכלוסייה
החרדית
היא
כ-%10
מאוכלוסיית
המדינה,
אבל
מספר
ילדיהם
בכיתות
א'

מגיע
ל-%25
מסך
כל
התלמידים.
כלומר,
כוחם
רק
ילך
ויגדל,
ויום
יבוא
ולא
יהיה
אפשר

להקים
ממשלה
בלעדיהם.






אבל
ככל
שמספרם
יגדל
כך
יגבר הכעס
על
השתמטותם
מצה"ל
ויגדל
הפער
הכלכלי

בינם
ובין
החילונים
-
כי
התמורה
להשכלה
ולידע
רק
גדלה.
החילונים
יצטרכו
לפרנס

אוכלוסייה
הולכת
וגדלה,
שאינה
עובדת.



לכן
תהיה
הכבדה
בנטל
המס,
באגרות,
בארנונה
ובהיטלים.





החמור החילוני יצטרך לעבוד קשה יותר ולשלם מס גבוה יותר כדי לממן את החרדים. 
אך
גם
לכוחו
של
חמור
יש
גבול.



הצעירים
החילונים
בעלי
ההכנסות
הגבוהות
יכרעו
ראשונים
תחת
נטל
המסים.





הם
ירדו
מן
הארץ.
יזמים
יחפשו
מקום
אחר,
עובדי
היי-טק
ועובדי
כפיים
ילכו
לרעות

בשדות
זרים.
לכן
יהיה
צורך
להעלות
את
נטל
המס
על
כל
מי
שיישאר,
ואז
צעירים

נוספים
יעזבו,
וכך
הלאה
והלאה
-
עד
שהחלום
הציוני
יטבע.






ממדינת
ישראל
כפי
שאנו
מכירים
אותה
יישאר
יישוב
חלש,
חרדי
ברובו,
החי
מכספי

חלוקה,
תרומות
ומעשרות.
בשביל
זה
לא
יהיה
צורך
בנבוכדנאצר
או
בטיטוס.
אנו

מחסלים
את
הבית
השלישי
במו
ידינו.





אם
נתעשת,
כאמור,
תעמוד
לנו
עוד
הזדמנות
אחת
ויחידה
,
ההזדמנות
האחרונה,
לשנות
את
פני

העתיד.
חיי ב
כל
אחד
מאתנו,
ללא
הבדל
בנטיותיו
המפלגתיות,
להצטרף
לגוף
אחד
שמטרתו

''כיפוף''
ההנהגה
של
כל
המפלגות
הציוניות:
הציבור
השפוי יחייב
להכריז:





עד כאן !מכאן והלאה- לא נשלים עם וויתורים!
נצביע בבחירות הקרובות לכנסת רק למפלגה,
שתחרות על דגלה את הסיסמא '': הפרדת הדת מהמדינה .''





נאלץ
את
כל
המפלגות
החילוניות
הרוצות
לשרוד
–


להתאחד
על
מנת
לחוקק
חוקה
שתקבע
כי
' 'הדת
תופרד
מהמדינה .
''


כך
מתנהלות
רוב
מדינות
העולם
החופשי:



בבית
הכנסת ,
בכנסיה
ובמסגד
-
עוסקים
בקודש.



בכנסת,
בפרלמנט ,
בבית
הנבחרים
–
עוסקים
רק
בענייני
אזרחיים.



כך
ה דבר
בספרד החל
משנת
1931


כך
הדבר
באוסטרליה ,
החל
משנת
1901


כך
הד
בר בקנדה,
החל
משנת
1906


כך
הדבר
בגרמניה,
החל
משנת
1918


כך
הדבר
ביפן,
החל
משנת
1946,
וכ ן
הלאה,
כך
הדבר
ברוב
ארצות
המערב.








נכבד את הדת ,נכבד את הדתיים, נכבד את המסורת,
אולם לא נאפשר לדת דריסת רגל בפוליטיקה!
נבטל את כל החוקים בעלי האופי הדתי שכונסו בספר החוקים,
החל מביטול האיסור ע ל יבוא בשר לא כשר לארץ וכלה בביטול' חוק טל .' 



כך,לא נאפשר לחרדים לנהל את אורחות חיינו,אפילו כאשר יהיו לרוב במדינה. 



רק אז ,נתחיל לחיות כבפלנטה אחרת ,כפי שחינכו אותנו אבות הציונות ,לפני מאה
וחמישים שנה.בל נשכח כי הם הוציאונו מהגלות לחרות ואילו אנו,השוטים,
נותנים יד להחזרת הגלות למדינתנו.



עלינו
לדעת,
כי
אם
נפסיד
את
המאבק
בבחירות
הבאות ,
יבוא
עלינו כיליון
תרבותי.



לא
תהיה
אפשרות
להחזיר
את
הגלגל
אחורה.
יהיה זה סופו המר של החלום הציוני. 
את
הדין
והחשבון
על
כך
שלא
השכלנו
לשמור
על
צביון
המדינה הציונית,
נאלץ
להגיש
לילדינו,

לנכדינו,
לנינינו
לכל
הדורות
הבאים ,
אשר
יחיו -
אולי
בארץ,
אולי
ב- חו"ל,
מי
ידע
את
צפונות

העתיד.





הכוח
ל הפעיל
לחץ
על
המפלגות
החילוניות
מצוי בידנו.
אם
לא
נדע
להפעיל



על
המפלגות
הציוניות
לחץ
שיביא
לתוצאות
הרצויות ,
אזי
יתממש
חלומו
ההזוי,
לכאור ה,



של
נחמיה
שטרסלר,
ואולי
גרוע
הרבה
יותר !
ואזי,
נהייה ראויים לנפילה
לתהום.





השלב
הראשון
למימוש
המטרה
הוא,
להעלות
את
הסוגיה
על
המדוכה:
להתחיל
לדבר
עליה.






לכתוב
עליה,
להתווכח
עליה;
להפיץ
את
הרעיון
בקרב
הציבור.
להביא
לידי
כך,
שהנושא
יועלה,

מדי
י יום ביומו,
בכל
אמצעי
התקשורת.
כי
הגיע
לידיעת
אחרון
צעירינו.
נעשה
הכול
ובלבד
שנהיה

מוכנים
לקראת
יום
הבחירות
הממשמש
ובא.