נס
אני מאמין בניסים – ממש כמו אותו הילד,
לא ניסים של וולט דיסני ולא מתמונה מאויירת.
אני מאמין, לפעמים כמו שה תמים, אמונה שאין
בה מוח – שמגביל. מאמין כי כך גדלתי, כי אין לי
אחיזה אמיתית בקיים סביבי. מאמין, כי הנר שבתוכי
כבה כשאני מפסיק.
אני מאמין בניסים כי נדמה שאין ברירה אחרת. עייף
מלדקלם שבכוח העבודה והתמדה אשיג הכול כשאין
סביבי דוגמא אחרת. אין אדם שאין בו תקווה להפתעה
שרק מעבודה קשה יהפוך איש צמרת. להאמין עבורי זה
גם בדברים שקשה לראות, אך גם לא להתפתות ולהפוך
לפתי, כי גם לנס יש את המגבלות שלו וערכו יקטן עם יופיע
בכל פעם שנדרוש שיגיע.
אני מאמין, כי לפעמים זה מה יש. גם כברירת מחדל מפעם
לפעם – עדיף זאת על אותו מר הטעם. אך למרות הנימוקים
ההתניות והסיפורים שמספר בראש, אני מאמין בניסים כי…
בלעדיהם, נראה שהתחלנו למצות. עדיף נס בלב מוויתור כואב,
מאמין בזאת כי מכאן הכאב פוחת, מאמין שיש יום מחר יותר
מיודע, כי למרות שמכירים בה כעובדה, שואל עצמי אם מחר
עבורי יופיע… כי מחר עשוי לא להגיע, עבורך, אלא עם בנס
חלקך.
חג חנוכה שמח מי ייתן שחלקנו יהיה בנס לטובה