זה תמיד נראה בלתי אפשרי, עד אשר הדבר נעשה
נלסון מנדלה
שלום אורח
התחבר
/
הרשם
לוח הבקרה
הודעות
יצירת מאמר
משפחה
לייפסטייל
רוחניות
דעות
ידע
תרבות
אוכל
בריאות
ספורט
דיגיטלי
טבע
כסף
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם?
ההרשמה
בחינם!
סיפור על חיבור למשאבים
פעם נקראתי להחליף מורה בכיתה ב' באחד מבתי הספר בתל אביב. כשחזרנו מן ההפסקה הגדולה הכיתה תססה וגעשה באופן שלא איפשר חזרה מיידית לשגרה, אלא דרש התייחסות וברור.
פעם נקראתי להחליף מורה בכיתה ב' באחד מבתי הספר בתל אביב.
כשחזרנו מן ההפסקה הגדולה הכיתה תססה וגעשה באופן שלא איפשר חזרה מיידית לשגרה, אלא דרש התייחסות וברור.
מתברר שקבוצה מאוד גדולה (יותר מחצי כיתה) הייתה מעורבת בתגרה שכללה אלימות ביניהם וכשניסיתי להבין מה בדיוק היה, לאחר חילופי האשמות - הגענו אל ה"שורש":
בכיתה ישנם 2 ילדים, בן ובת שמתחילת כיתה א' האינטראקציה בניהם שלילית, מסיבה לא ברורה ואחת למספר ימים מתפרצת בניהם תגרה אלימה, שלעיתים סוחפת אחריה עוד תלמידים.
כך המצב שנה וחצי. המורות לא הצליחו למגר את התופעה.
קראתי לשני הילדים אל הלוח ושאלתי שאלות פשוטות מאוד.
השאלות האלה שינו את המצב לחלוטין ובעצם, באותו היום הם חוו את המריבה האחרונה בניהם.
אני מספרת את הסיפור הזה בהרצאה "המח: הוראות הפעלה" אולם לעתים נדירות בסוף ההרצאה אני נשאלת "מה אמרת להם?", בד"כ עד סוף ההרצאה הצורך לשאלה הזו נשכח, אז החלטתי לספר לכן את זה כאן ובאותה הזדמנות להעניק לכן כלי פשוט ביותר, אך
בעל עוצמה
, כפי שניתן להבין.
ההסבר שקיבלתי הוא שההתרחשויות הללו קורות בהפסקות, הם נתקלים אחד בשני ומשם מתחילה תגרה אלימה.
שאלתי את הילדה האם היא מוכנה ומסוגלת לשנות פיזית את מקומה, כאשר היא נתקלת בו בהפסקות ולעבור לחלל אחר של חצר בית הספר.
הילדה ענתה שהיא יכולה ואכן מוכנה ליישם את ההצעה שלי.
שאלתי את הילד אותה שאלה. הוא ענה שהוא לא מסוגל.
(מה שגרם לי להתאהב בו בזכות המודעות העצמית והכנות).
וזהו
. הייתי שם חודשים אחר-כך וקיבלתי דיווח שהארועים לא חזרו על עצמם יותר לעולם.
פשוט, נכון?
מה עשיתי פה בעצם?
פשוט ופשוט מאוד אפילו:
הנטיה שלנו פעמים רבות היא להרגיש/ לחשוב/ להאמין שדברים "קורים לנו" , ש"נשאבנו לתוך זה" ובעצם שהשליטה לא בידיים שלנו.
פעמים רבות נשים אומרות לי:
"אני מוצאת את עצמי עם המקרר פתוח - מחסלת כמויות של אוכל ובכלל לא הייתי רעבה"
"אני נשאבת לתוך אכילה, סתם כי היה שם אוכל"
וכך גם בתחומים אחרים בחיים: אנחנו מוסרים את השליטה אל משהו חיצוני מאיתנו ובעצם מסירים את האחריות שלנו, את הכח והשליטה שלנו על עצמנו ועל המצב.
כל שצריך לזכור הוא שהאחריות על דברים היא שלנו. דברים מסוג אלה לא "קורים לנו" - יש לנו
חלק פעיל ביותר בהתרחשותם
וכל
המשאבים על שליטה במצב נמצאים אצלינו
.
מה שצריך לעשות זה קודם כל לדעת את זה ואח"כ לבחור להושיט יד אל המשאב ולהשתמש בו.
בהצלחה.
להזמנת הרצאות וסדנאות: 054-7272995
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
• המטרה הראשונה בכל רשימת מטרות אישית
מהי המטרה שתומכת בכל אדם, בכל מצב, בכל מערכת של...
0
28/07/2013 | OZ
• רגיש מדי
כשאני חושב מה החוויה הראשונה שלי כילד , שהוזכרה...
0
19/12/2013 | שלמה
מה דעתך על סיפור על חיבור למשאבים ?
תגובתך:
נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:
//:HTTP
שם:
נא להכניס שם
אימייל :
קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
ידוע כחיבור למשאבים
דיווח על מידע לא הולם
נכתב ע"י
italia
בתאריך: 29/05/2015
איטליה לביא
27 מאמרים | 65668 כניסות
0 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
השארת תֶּשֶׁר לitalia
זה לא חוק, אבל מתוק: טיפ לכותבת-חוויה מעצבת
טיפ לitalia
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!
Tweet
תגיות
טיפים
מודעות
ממוש הפוטנציאל
מאמרים קשורים
לדבר על הכאב
רק מילה טובה
הגשם בשדרה אריק
תרגיל נוסף להקלה רגשית
לתכנת מחדש את המח עם גשם ופטיש
שווה קריאה
יאיר לפיד?
שחרור מפגעים כדי למנוע פיגועים.
מדוע צריך מלחמות ומריבות
מפחדת אבל עושה את זה
קריאה להבנה