הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
סמול_ימין_סמול

סמול ימין סמול


"כולם רוצים להיות חופשיים, אבל ממה אלוהים ממה..?!?!!?" ברי
כולנו יכולים להיות בטוחים בצדקת דרכינו, להאמין בלב שלם שדרכנו היא האחת והאמת שלנו נכונה לכולם. אבל אין מה לעשות, מושגים מופשטים לעולם יהיו יחסיים, לכן אין רק אמת אחת וצדק הוא כוכב בשמיים.
 אנו לא חסיני טעות, יותר מזה, אנחנו לא יודעים אם המחשבות שלנו באמת שייכות לנו, אם האמתות שעליהן אנו מגינים בחירוף נפש באמת תואמות איזה משהו פנימי ואישי. 

ההקדמה הזו נועדה על מנת לחדד נקודה אחת ויחידה- אין תחליף לחופש הביטוי,  בגלל חוסר האונים שבו
אנו שרויים, כל מה שנותר הוא השיח, ההתבטאות חסרת הגבולות, ההקשבה, קולות בצבעים ובטונים שונים שמטרתם לגעת בנו. בשניה שמשהו מנסה להגביל עניין זה הוא לוקח אותנו למחוזות שחורים ואפלים, מחוזות שבהם צעדו בצער ובכאב הסבים והסבתות שלנו.

לכן, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך, ימין, שמאל או צפון מזרח, לא משנה מה תגיד או כמה חריפה ההתבטאות שלך,חובה על כולנו להכיל כל התנגדות בשיח, להתמודד איתה בכלים שקיבל האדם המודרני, השיחה, הנימוק, הטיעון. לא דרך התלהמות-כמו שמכובדי הציבור עושים ללא הפסק- אנו מזמן לא חבורת שימפנזות שחיה ביער. לא משנה כמה צורמת לנו אמירה זו או אחרת וכמה אנו רוצים לנהוג באלימות, מה שמבדיל אותנו מימים שחורים הוא האיפוק והדיון.

מלבד זאת, כבר ברור שהחיים הם לא שחור ולבן, אין רק טוב או רק רע, לכן תמיד יש מקום לביקורת והקשבה לצד השני, מי יודע מה נוכל להפיק מטענותיו. אני כותב דברים אלו לאור ההתנהלות הברברית של חלק מהציבור בישראל, ברשתות החברתיות, ברחוב, בהפגנות!!! זהו המדרון ממנו אנו צריכים לחשוש יותר מכל, ביום שבו הילד שלנו יהיה בסיכון פיזי או מילולי בגלל שהעז לחשוב אחרת, זה יום שבו הפסידה מדינת ישאל את זכותה להתקיים.

אתן דוגמא שמטרתה לבחון עד כמה רחוק אתם מוכנים למתוח את השיח.
יש כאלו אשר מכנים את חיילי צה"ל טרוריסטים ואת פעילי החמאס לוחמי חופש. עוד לפני שאתייחס, עניין זה לכשעצמו מעורר סערת רגשוות וזעם אצל חלק מן האנשים, אך האם ניתן להתייחס לדיון בכלים שעליהם דיברתי ולבחור לא להתלהם. לנסות לתת תשובה שתסתור עניין זה מבלי לכעוס, לצרוח, לקלל, לגדף ולזעום. האם ניתן להכיל כל אמירה במסגרת הדיון? אני יודע שזה עניין רגיש אבל אין שום ספק שזה המעט שכל אחד חייב בשביל עצמו, אחרי הכל, התשובות האלו הם בשביל עצמנו, זה ניסיון להרחיב את המחשבה הכל כך מצומצמת, את העולם הדיכוטומי.

ממש לקראת סיום, כמה משפטים על הסוגייה. מי שנשאר עמי ולא התלהם עד כדי נטישה צריך לחשוב עם עצמו מהי משמעותן של המילים, כיצד השיח משפיע על תודעתנו. אם הייתי נולד בעזה, אולי הייתי חמאסניק, מי יודע, הייתי רוצה להגן על ילדיי, משפחתי ועמי. ואם הייתי חמאסניק הייתי קורא לעצמי לוחם חופש או מחבל? ואם הייתי מרגיש שאני תחת כיבוש, הלא הייתי משתמש בכל האמצעים שברשותי על מנת לעורר תשומת לב? האם כלי הנשק בהם משתמשים הם אלו העושים את האבחנה בין טרוריסט לחייל או שמא הכוונה שבשימוש? לאתגר את המחשבה באמת, בשביל להבין, בשביל לאפשר לנו לנהל את השיח ולא לאפשר לו לנהל אותנו...
 


מה דעתך על סמול ימין סמול ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת האלכימאית ב 23/07/2014 17:48 ( הפרופיל שלי ) כתוב נכון והתחברתי מאוד למילותיך, למילים השפעה גדולה ולכל אחד זכותו להביע את דעתו אך כמובן חשוב להקפיד על הדרך שבה עושים זאת, אלה ימים לא קלים והעם חייב להיות מלוכד בתקווה שימים של שקט יגיעו במהרה.תגובה לתגובהבתגובה להאלכימאית מאת קליגולה ב 31/07/2014 01:57 ( הפרופיל שלי ) תודה (: להקפיד על האופן שבו מגישים את הדברים או על התוכן? נדמה שיש דעות שאין להן מקום, הן עלולת "להפריע" לעם להיות מלוכד...