פגעת בי קשות ואתה אפילו לא מודע למה שעשית, בחרת לכבות את האור וללכת לישון
השארת אותי בחושך שם לבד עם המחשבות שבי, לא יודעת מה לעשות האם לחזור למיטה לשכב לידך או להשאר לבד בחושך עם המחשבות שבי?!
סיגריה ועוד סיגריה עד שכבר קשה לנשום החלטתי לשכב לידך עם הקור שבה ממך ומתחילה לבכות.
לא אני לא רוצה לבכות אבל הדמעות זולגות לאט לאט והבכי מתפרץ לקולי קולות, אך שוב לך לא איכפת הלכת לישון והשארת אותי שוב לבד.
ביום למחרת כאילו כלום לא קרה, קמת והלכת אפילו לשלום לא הנהנת ושוב ב4 קירות סגורה אני לבד לא יודעת מה לעשות.
שסוף סוף חזרת אזרתי אומץ ודיברתי והדמעות שוב יורדות ואתה כרגיל עם חיוך כאילו כלום לא קרה דיברנו ודיברנו ושום כלום לא קרה.
חזרנו למיטה שם חיבקת ליטפת ונגעת כמו שאף גבר בחיים לא נגע, נמסתי מיד ונכנעתי למגע לליטוף ושטף אותי זרם של אהבה.