הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
עובדת_נקיון

סְתָם עוֹבֶדֶת נִקָּיוֹן


עובדי נקיון הם לא פעם "עובדים שקופים". אלפי קונים עוברים בקניון יום יום, ולא אומרים שלום. לא מתייחסים. וגם מוכרים בקניון לא. בשבילם, נכתב הקטע הזה.

פֹּה נִמְצָא מַגֵּב וּפֹה מַקֵּל לִגְרֹף

כָּאן חָמְרֵי נִקּוּי, וּפֹה לְיַד, הַכַּף.

אַחֲרָאִית קְשׁוּחָה נוֹתֶנֶת הוֹרָאוֹת

וַאֲנִי לֹא מְעִזָּה לְהָרִים תָּ'אַף.

 

אֲנָשִׁים לְיַד פּוֹסְעִים עַל מִרְצֶפֶת,

אֲנִי לֹא מִתְעַכֶּבֶת, אֲנִי עוֹד מִתְכּוֹפֶפֶת.

סְמַרְטוּט רִצְפָּה לְיַד, וַאֲנִי שׁוֹטֶפֶת,

גְּבֶרֶת עִם תִּיק צַר שׁוּב לְיָדִי חוֹלֶפֶת. 

 

בְּבֹקֶר יוֹם שֶׁל סְתָם מַשְׁכִּימָה לִי קוּם.

עוֹד שֶׁקֶט וְשָׁלֵו, וְטִיפּ טִפָּה עָגוּם.

בְּדֶרֶךְ בַּרְחוֹב אִישׁ לֹא מְנַחֵשׁ,

לְאָן אֲנִי פּוֹסַעַת בְּבֹקֶר סְתָם בְּשֵׁשׁ.

 

נִכְנֶסֶת לְקַנְיוֹן. בְּצַעַד דַּי נָבוֹךְ.

לֹא חָדָשׁ לִי פֹּה, אֲנִי לֹא בְּמָבוֹךְ.

נִגֶּשֶׁת לַמַּדִּים לוֹבֶשֶׁת בְּרִשּׁוּל.

וּמִמֶּרְכָּז נָבוֹךְ עוֹבֶרֶת אֶל הַשּׁוּל.

 

אֶל שׁוּל שֶׁל חֶבְרָה. מִסְּתָם אָדָם בַּשּׁוּק

אֵל מַעֲמָד אַחֵר, נָבוֹךְ וְלֹא פָּשׁוּט.

 

נִגֶּשֶׁת לַסְּמַרְטוּט. וְשׁוּב וְשׁוּב לִשְׁטֹף.

שׁוּב לְנַגֵּב עַל כָּל מִי שֶׁיַּחֲלֹף.

לֹא לְהִתְעַצְבֵּן מִקּוֹל פְּסִיעוֹת וּבֹץ,

לִשְׁטֹף, לְהַחְרִישׁ וְרַק שְׂפָתַיִם לִקְפֹּץ.

 

וְרַק לִפְעָמִים, רַק פַּעַם בְּאֵי אָז

מִישֶׁהוּ עוֹצֵר, וְלֹא צוֹעֵד וּבַז.

עוֹצֵר וּמְבַקֵּשׁ 'סְלִיחָה' עַל לִכְלוּךְ,

אוֹ אוֹמֵר 'תּוֹדָה' אוֹ לִפְעָמִים חִיּוּךְ.

 

מוֹכְרִים בַּחֲנֻיּוֹת, עוֹבְרִים בִּמְהִירוּת.

לֹא עוֹצְרִים לוֹמַר 'תּוֹדָה' אוֹ צוֹעֲדִים בִּזְהִירוּת.

הֵם לֹא אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם'. הֵם מוֹכְרִים בַּקַּנְיוֹן,

וַאֲנִי, אֲנִי רַק סְתָם עוֹבֶדֶת נִקָּיוֹן.

 

בְּיוֹם אֶחָד חָפְשִׁי, כָּךְ לִפְעָמִים,

אֲנִי עוֹשָׂה מִשְׂחָק, קָטַן וְלֹא מַשְׁמִים.

 

נִגֶּשֶׁת לְאָרוֹן לוֹבֶשֶׁת לִי סָרִיג,

נִגֶּשֶׁת לַקַנְיוֹן, בְּצַעַד לֹא חָרִיג.

עוֹבֶרֶת בַּקַנְיוֹן, כְּמוֹ כָּל מְבַקֵּר.

סוֹקֶרֶת חֲנֻיּוֹת, פָּחוֹת אוֹ קְצָת יוֹתֵר.

 

נִכְנֶסֶת פֹּה וְשָׁם, בּוֹדֶקֶת תַּ'פְּרִיטִים.

וּלְיַד מוֹכְרוֹת סוֹקְרוֹת בְּמַבָּטִים.

אוֹתִי מְשַׁכְנְעוֹת, לִקְנוֹת פֹּה בְּקַנְיוֹן.

אַף אֶחָד לֹא מְזַהֶה,  עוֹבֶדֶת נִקָּיוֹן.

 

אֲנִי קוֹנָה פָּרִיט, אוֹמְרִים לִי 'תּוֹדָה'

'הִנֵּה חֶשְׁבּוֹן' 'תָּבוֹאִי שׁוּב גְּבֶרֶת'.

אֲנִי מְחַיֶּכֶת, שׁוֹמֶרֶת כָּל מִלָּה.

זֶה כָּךְ נֶחְמָד מְאֹד. אֲנִי לֹא מְמַהֶרֶת.

 

 

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי, שׁוּב בְּנִקָּיוֹן.

שׁוּב אוֹתָם מוֹכְרִים, וּבְאוֹתוֹ קַנְיוֹן.

וְשׁוּב שָׁבִים לִדְרֹך וּלְהַשְׁפִּיל מַבָּט,

וְלֹא לוֹמַר 'שָׁלוֹם' אוֹ גַּם 'טוֹב שֶׁבָּאתָ'.

 

שׁוּב אַתְּ בְּנִקָּיוֹן. מֻתָּר לָךְ שׁוּב לָבוּז.

לִדְרֹך עַל הַסְּמַרְטוּט, לוֹמַר לְךָ שׁוּב לָזוּז.

 

וְרַק מָחָר בְּיוֹם

חָפְשִׁי בִּסְתָם שֶׁל יוֹם,

כְּשֶׁשּׁוּב את בַּקַנְיוֹן,

יַגִּידוּ לָךְ 'שָׁלוֹם'.



מה דעתך על סְתָם עוֹבֶדֶת נִקָּיוֹן ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת מורי-די ב 24/09/2013 16:40 ( הפרופיל שלי ) פשוט מקסים! אני חייבת לשתף אותך שאני עובדת בבניין משרדים וגם אצלנו יש מנקה כמובן. היום יש מישהי חדשה, ולפני מספר חודשים הייתה מנקה אחרת. בכל פעם שראיתי את המנקה הקודמת הייתי מחייכת אליה ואומרת לה שלום והיא הייתה מחזירה לי, ולפעמים היינו שואלות מה נשמע. הייתי ממהרת תמיד להספיק דברים בעבודה אז לא פיתחתי שיחה. והמנקה החדשה, אני כל הזמן מנסה לתפוס את המבט שלה כדי לומר לה שלום, אבל היא לא רואה. בכל פעם מחדש שאני רואה אותה, אבל בכל פעם, אני מתעכבת לחשוב אם אני מפריעה לה. ועניין שתמיד מעסיק אותי זה שאני בתוכי חושבת בכל פעם מחדש לומר: "תודה שאת מנקה לנו!" אבל עוד לא אזרתי אומץ, אני לא יודעת למה קשה לי. בכלליות קשה לי לפתח שיחה עם אנשים חדשים. ועוד דבר זה שלפעמים אני רואה איך היא ניקתה ואני אומרת לעצמי: "במה זכיתי?"... שמישהי מנקה בשבילי את המקום שאני משתמשת בו! במה זכיתי?! ובקיצור - יש אנשים שבשבילם המנקים לא שקופים. :)) ישר כוח על עבודתך! גם תזכרי שכולנו יודעים מה זה ניקיון, ויודעים את החשיבות של זה. יש אנשים ששמחים להרגיש עליונים על אחרים ומנצלים את ה"מעמד" שלהם. גרשיים כי זה מעמד מזויף - מי אמר שהחשיבות של מה שהם עושים יותר גדולה מהחשיבות של מה שאת עושה? בגלל שכך החברה רואה את זה אז זה נכון? לא. בימינו החיצוניות שלטת ואנשים חייבים להתבונן כדי לא להישאב לסתמיות שלה ולרוע שהיא גוררת אותם אליו. אז אנשים שמתנשאים זו באמת בעיה רצינית שלהם עם עצמם, כי אם הם היו רואים עצמם מבחוץ מזווית אמיתית יותר הם לא היו מאושרים במי שהם נהפכו להיות. בסופו של דבר כל אדם שואף לטוב, הוא רק לא תמיד מבדיל בין טוב לרע, והעבודה שלו היא להתבונן בעצמו ובעולם כדי ללמוד. מי שמתבונן באמת ידע מה טוב ומה רע, או לפחות יגלה את הדרך להגיע לידיעה מה טוב ומה רע. חפרתי קשות. טוב, זו אני, בקרוב ה-חפרנית של מנטאליקה, בלי נדר.תגובה לתגובהבתגובה למורי-די מאת malli ב 29/09/2013 00:38 ( הפרופיל שלי ) תודה על תגובתך. כתבתי את זה אחרי שחזרתי מקניון , והניגוד בין עובדת ניקיון שעובדת בצד, ובין כל הקטע הנוצץ , וחנויות וכו' בלט. ודווקא יפה מצדך לדבר עם עובדת. סוג של אנושיות. ובענין חשיבות, מסכימה מאוד. דווקא אנשים בתפקידים לא נוצצים, עושים לפעמים דברים לא קטנים. ודרך אגב, אנשים לא מעטים מתחילים בקטן, ומגיעים לתפקידים לא קטנים. אבל חלקם שוכחים ('שוכחים') איך התחילו, וחבל. שנצליח תמיד למצוא את מה שיש בכל אחד. לא משנה באיזה תפקיד. וזה בסדר. מותר לחפור. בכיף.

ידוע כעובדת נקיון, עובדי ניקיון, קניונים, קניון, זכויות עובדים, יחס, מוכרים, חנויות, קונים, נחמד, שלום, סמרטוט, יום חופשי, נקיון, ניקיון, מצב סוציואקונומי, סוציו אקונומי, מצב חברתי, פערים חברתיים, עשירונים, עשירון עליון, עשירון תחתון, מעמד, מעמד ביניים, עובדים, זכויות, תודה, סליחה, מוכרים, חברה,