עם ישראל נוהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. לא כולם יודעים את מקור המנהג, אבל אין ספק שכשנבין את המשמעות הפנימית של מעשינו, העוגה תהייה הרבה יותר טעימה...
לפניכם 5 סיבות לאכילת מאכלי חלב.
1.      חג השבועות הוא ביום ו' בסיוון, וזהו היום שמַשו את משה מן המים כשהוא היה בן שלושה חודשים, שהרי הוא נולד ב – ז' אדר, והוא לא רצה לינוק אלא מחלב של אישה יהודיה. לכן מזכירים את זכותו ביום זה ע"י אכילת מאכלי חלב.
2.      יום מתן תורה היה ביום שבת, וכשבני ישראל חזרו לבתיהם אחרי קבלת התורה, בו נאסרו להם כל המאכלות האסורות, הם גילו שהם לא יוכלו להשתמש בכלים שלהם לפני שהם יכשירו אותם. והאופציה להכשיר את הכלים מיידית ג"כ לא הייתה רלבנטית כי זהו דבר האסור בשבת. לכן הם הוכרחו לאכול מאכלי חלב.
3.      לפני מתן תורה חששו בני ישראל לאכול מאכלי חלב בגלל האיסור של אבר מן החי שהיה אסור גם לפני מתן תורה כי זה אחד משבע מצוות בני נח. אבל אחרי מתן תורה הם למדו שזו אכילה מותרת מכך שהתורה משבחת את ארץ ישראל באומרה "ארץ זבת חלב ודבש" ועכשיו הם אכלו את החלב בהיתר ללא חששות.
4.      חלב – בגימטריה 40 – כנגד 40 יום שעשה משה רבינו בהר סיני.
5.      הפסוק אומר דבש וחלב תחת לשונך, ולומדים מזה שהתורה נמשלה לדבש וחלב, לפי ששניים אלה (חלב ודבש) רומזים על כח התורה שכל העוסק בהם יוצא מטומאתו ונטהר. שכן הדבורה – שרץ טמא, והדבש שהיא עושה טהור. אף החלב, תחילתו דם שהוא אסור, וממנו נעשה חלב שהוא מותר. (שכך אמרו חכמים "דם נעכר ונעשה חלב")